Minorities and Direct Legislation
מתוך כל1
תוכן עניינים |
[עריכה] Minorities and Direct Legislation: Evidence from California Ballot Proposition Elections
Zoltan L. Hajnal , Elisabeth R. Gerber & Hugh Louch
The journal of Politics 64(1) 2003
אלו שבעד דמוקרטיה ישירה טוענים כי דמוקרטיה ישירה דואגת לכך שהרצון של הציבור יבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר, וימנע השפעת קבוצות אינטרסים קטנות. לעומתם המבקרים בעיקר דואגים לדיקטטורה של הרוב על המיעוט. אפילו מדיסון, מהאבות המייסדים טען נגד דמוקרטיה ישירה וגם נגד בחירות ישירות של נציגים, כיוון שכך ינתן לרוב יכולת ללחוץ את המיעוט (עמ 2). בפסקא 2, עוד 2, טוענים המבקרים לאור הצעות חוק הפוגעות במיעוטים (מניעת עזרה סוציאלית למהגרים, מניעת חיוך בי-לינגויסטי), כי הדמוקרטיה הישירה משמת ככלי לטירניה של הרוב הלבן על המיעוט הלא לבן.
Gamble (1997) מהמבקרים החשובים של הדמוקרטיה הישירה, התמקדה במחקרים שלה בהצעות אתניות. אך למעשה היא בחרה 5% מכלל ההצעות שהציבור עסק בהן באותה תקופה. דבר שגרם לתמונה חלקית מאד של תהליך ההצבעות. הצעות אחרות שאינן נוגעות ישירות במיעוטים יכולות להשפיע עליהן מאד.
לכן הם בדקו גם הצעות אחרות שיש להם השפעה על מיעוטים, ואיך המיעוטים פעלו כאשר היתה להם דעה מגובשת בנושא.
ביקורת נוספת על המתודה של מבקרי הדמוקרטיה הישירה, היא לגבי העדר הדרך להגדיר את האינטרסים של המיעוט. למשל בהצעה 227 שפעלה ספציפית נגד המיעוט הלטיני, 40% מהציבור הלטיני הצביע בעד ההצעה. איך יכול להיות אם כן, שכמעט מחצית מהציבור הלטיני יפעל נגד האינטרסים שלו עצמו?
המחקר נערך על קליפורניה.
הם השתמשו ב17 משאלים שערך הטיימס של לוס-אנג'לס, לגבי 51 הצעות, בשנים 1978 ו-2000. המשאלים היו מדוייקם, והציגו כונה את תוצאות המשאלים ב50 מתוך 51 הצעות.
[עריכה] לבנים ולא לבנים בהצבעות ישירות כלליות
למרות שהאוכלוסיה בקפילופרניה מורכבת מ-50% לא לבנים ו-50% לבנים, 68% מהמצביעים הם לבנים.לטינים עם 19% מהאלקטורט, שחורים עם 7% ואסיאתיים עם 6% מהאלקטורט. לכן באופן היפוטטתי, הלבנים יכולים להעביר כל החלטה שהם ירצו, גם עם המיעוט יתאחד.
ואכן המיעוטים, על פי טבלה 1 (עמ' 9) נמצאים בצד המפסיד בשכיחות גבוהה.
גם גברים, עניים, משכילים, ליברליים, יצליחו פחות מאשר נשים, עשירים, פחותי השכלה ושמרנים.
אבל, כל אלו מסבירים מעט מאד מהסיבות להיות בצד המפסיד. מטבלה 2, ניתן לראות שאין באמת השפעה רצינית למוצא האתני לגבי הפסד ונצחון בהצבעות. היחידים שיש להם סיכוי קטן להצביע נגד, הם לטינים, בעלי תואר BA וכאלו שגרים בדרום קליפורניה.גם שילוב של כל הגורמים המשפיעים לרעה, עדין יש לאותו אדם סיכוי של 54% להצביע עם המנצחים.
[עריכה] הצעות הקשורות למיעוטים
הצעות שלמיעוטים מאד חשוב לגביהן
ישנם חמישה נושאים שהכי חשובים למיעוטים: חינוך, פשע, כלכלה/עבודה, הגירה ועוני. בסה"כ רואים שגם כאן אין אפקט גדול על המיעוט. למעט הלטינים, שטיפונת פחות מצליחים בהצבעות.
[עריכה] כאשר למיעוטים יש העדפה ברורה
מניחים שכאשר יש העדפה ברורה של הקהילה לגבי הצעה, אז יש לקהילה אינטרס בהצבעה. הצבעות כאלו יחשבו הצעות שבהן יש 60% התנגדות או 60% תמיכה מקרב קבוצות המיעוט.
בהצבעות כאלו, נראה בהחלט שהמיעוטים זוכים ביחס גבוה יותר בבחירות (בסביבות %60 - 62%). אצל הלטינים, יש עדיין פחות השפעה לאחידות שלהם (למרות שהם 19% מהאלקטורט), אך עדיין ההשפעה הזאת מאד נמוכה (2.6%).
[עריכה] הצעות שיש בהן עניין ישיר למיעוטים
ישנו מיעוט של הצעות הפוגע ישירות במיעוטים. מתוך ההצעות הללו, כנראה עולה החשש לפגיעה במיעוטים. מתוך 128 הצעות, 8 היו בעלות אופי כזה. מתוכן היה לחוקרים מספיק מידע רק על 6.
מההצעות הללו, נראה על פי טבלה 5, שחלק לא מבוטל מהמיעוטים תומך בהם. הצעה 209 (שעסקה בביטול אפליה מתקנת), היתה הבסיס ללמחלוקת הרבה ביותר עם הרוב. שם כ-70% מהמיעוט הצביע נגד ההצעה, ו30 אחוז לערך בעד ההצעה. ההצעה בוטלה על ידי בית המשפט.
הצעות:
- הצעה 38: הצעות חוק רק באנגלית
- הצעה 63: אנגלית כשפה הרשמית היחידה במדינה
- הצעה 227: ביטול הלימוד הדו-לשוני.
גם בהצעה 209 שהיתה בה חלוקה גדולה, לא כל הלבנים הסכימו איתה, ולא כל המיעוטים התנגדו לה (דבר המראה כי דמוקרטיה ישירה מצליחה לשבור בקלות יותר את קוי האתניות ,ט.י.).
גם בנושאים הקשורים ישירות להגבלת הזכויות של המיעוטים, למיעוט יש יכולת טובה לזכות בהצעות (64% לשחורים, 56% לאסיאתים). לקהילה הלטינית יש בעיה, כיוון שהסיכוי שלהם לזכות בהצבעה הנוגעת אליהם היא 40%. הסיבה לכך היא שהמיעוטים האסיאתים והשחורים, אינם נתפסים כאיום לקהילה הלבנה, בהיותם מיעוטים קטנים ופחות משפיעים. לעומתם הלטינים מהווים מיעוט ההולך וגדל, בעל השפעה פוליטית מתעצמת, הנתפסת כאיום על הרוב הלבן. (יחד אם זאת, יש לשים לב שההצעות נועדו לבטל את הבדלנות הלטינית, ולבצע אגרגציה לתוך הציבור הרחב ט.י.).
[עריכה] מדוע לבנים אינם דומיננטים?
הדומיננטיות היחסית הגדולה של המיעוטים, מובילה לשאלה מדוע הלבנים אינם כה דומיננטים בדמוקרטיה ישירה?
כדי שתיווצר דיקטטורה של הרוב הלבן (שמהווה 68% מהאלקטורט), צריכים להתקיים כמה תנאים: הראשון הוא שהאינטרסים של הקהילות יהיו הפוכים לגמרי. אם רוב המצביעים מחליטים על מהי מדיניות טובה, ללא קשר למוצאם, אז ברור מדוע לא תיווצר דיקטטורה של הרוב הלבן (הדגשה:ט.י.)(עמ' 19). הבלנים צריכים לפעול כגוש אחד, ללא מחלוקת, כדי להשיג רוב. ברוב המיקרים אין זה כך, וכל אחד מצביע על פי תפיסת עולמו.
במקרים שהם בחנו, יש תאימות גדולה ביו אמרית ה"כן" של הלבנים לאמירת ה"כן" של המיעוטים. מסתבר על פי הממצאים הללו, כי ללא קשר למוצא, אנשים רוצים את אותם הדברים. ההבדלים בין לבנים למיעוטים, אינם כה גדולים.
הסטיה בין לבנים שחורים, ללטינים, אסיאתים היא 13%, 10% ו-9% בהתאמה, בעוד הסטייה בין ליברלים לשמרנים היא 26%.
אומנם בהצבעות הנוגעות למיעוטים המחלוקת גדלה, אך בסה"כ דמוקרטיה ישירה אינה יוצרת ניגודים בין הרוב הלבן למיעוטים.
בנוסף, האחידות בקרב הלבנים היא נמוכה. ולכן אין הם דומיננטים במיוחד.
[עריכה] מה מיעוטים חושבים על דמוקרטיה ישירה?
על פי האנליזה של המחקר, למיעוטים יש סיכויי זכיה בהצבעות ישירות באחוזים גבוהים. גם בהצעות הנוגעות ישירות אלהים. לכן הינו מצפים שהמיעוטים יעדיפו דמוקרטיה ישירה. ואכן יש תמיכה רחבה מאד מצד כלל הציבור להצבעות:
