שלטון האוליגרכיות

מתוך כל1

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיטת השקשוקה: גרפיקה ממוחשבת של מדינת ישראל, מיקי רוזנטל והאחים עופר, כשהאחרונים מוצגים בסרט כאוליגרכים השולטים במדינת ישראל
שיטת השקשוקה: גרפיקה ממוחשבת של מדינת ישראל, מיקי רוזנטל והאחים עופר, כשהאחרונים מוצגים בסרט כאוליגרכים השולטים במדינת ישראל

כאן יפורט כיצד אוליגרכיות לא נבחרות משפיעות על האוליגרכיה הנבחרת. הפרק יהווה תשתית לפיתוח מנגנונים לקידום שליטה ישירה של האזרחים ו/או שליטה על האוליגרכיה הנבחרת.

אוליגרכיה היא שליטת המיעוט. באוליגרכיה, קבוצה או קבוצות קטנות שולטות בציבור רחב. בישראל הכנסת, המונה 120 חברים, והיא האוליגרכיה שאמורה לשלוט במדינה. הקבוצה הזאת אמורה הייתה להיות באופן טהור, נבחרת על ידי הציבור פעם בארבע שנים, ולהיות כפופה לרצונו של הציבור. אלא שבגלל בעיות של ניהול קבוצות גדולות מאד, בעיות משאבים ובעיות בקבלת החלטות, לקבוצות קטנות יש יתרון על קבוצות גדולות. כתוצאה מכך נשלטות הכנסת והממשלה בצורה טובה יותר על ידי אוליגרכיות קטנות בעלות משאבים, מאשר על ידי הציבור. התוצאה היא שבפועל מדינת ישראל אינה דמוקרטיה, אלא מדינה הנשלטת כמעט כולה בידי אוליגרכיות לא נבחרות.

בפרק זה נסביר ונדגים כיצד נשלטת מדינת ישראל בידי אוליגרכיות וגורמי כוח שאינם נבחרים על ידי הציבור. נציג גם את הדרך להוביל להגברת ריבונות האזרחים על המדינה.

תוכן עניינים

[עריכה] תיאוריה

[עריכה] גורמים שמאפשרים את שלטון האוליגרכיות

דמוקרטית נציגית באופן תיאורתי: הנציגים אמורים לייצג את רצון האזרחים שבחרו בהם
דמוקרטית נציגית באופן תיאורתי: הנציגים אמורים לייצג את רצון האזרחים שבחרו בהם

יש כמה גורמים שמביאים לכך שאוליגרכיות ישלטו במדינה, ולא הציבור.

  1. בגלל הקושי להגיע להחלטות לאור דיון מיודע בציבור גדול, קל יותר לבודדים ולקבוצות קטנות להגיע להחלטות מעשיות, ולפעול. לקבוצות הללו קל במיוחד להשפיע כאשר עומדים לראשותם משאבים המאפשרים להם לקדם נושא לאורך זמן. זאת בניגוד לרוב הציבור שאינו מקצה משאבים גדולים לטיפול בבעיות שלו.
  2. ההשפעה על תהליכי קבלת החלטות דורשים משאבים גדולים. גם באתונה העתיקה אומר סינקליר, כי בעלי המשאבים הגדולים, הם אלו שהובילו מהלכים גדולים. הציבור רק יכול היה להסכים או לא להסכים לתהליכים. היה קשה לציבור להוביל מהלכים. לכן לבעלי הון, בעלי התקשורת, פרקליטות, משטרה ואירגונים לא דמוקרטים כמו וועדי עובדים בישראל, רבנים וראשי חמולות ערביות יש כוח השפעה גדול יותר.
  3. חברי הכנסת צריכים לשחק על המתח שבין הבחירה האישית שלהם, בחירת המפלגה, והמחויבות כלפי הגורמים שעוזרים להם להיבחר, ולמחויבותם לציבור הבוחרים שלהם. הלוביסטים של האוליגרכיות פועלים במישור האישי (דורש בדיקה), שבו הם משפיעים ישירות וביומיום על חבר הכנסת. בכך הם מחזקים את האינטרסים האישיים של הח"כ (בחירה מחדש למפלגה ולפעמים אף טובות הנאה אישיות). מול הפעילות הממוקדת של הלוביסטים ובעלי העוצמה, נמצא ציבור ערטילאי, הניתן במידה מסויימת למניפולציה באמצעות משרדי פירסום ושיווק. המשרדים הללו שהכספים אליהם יכולים להגיע מבעלי ההון, יכולים למחוק במידה רבה את חוסר השירות שעשו חברי הכנסת לבוחריהם. בכך המאזן הולך ומתחזק לכיוון בעלי ההון, ובעלי הכוח.
  4. שחיתות - בגלל שהמון כוח מרוכז בידי מעט מאד אנשים, קל מאד יחסית לשחד את מקבלי ההחלטות, ולגרום למוסדות המדיניים לפעול בהתאם לרצון המשחדים.
  5. תקשורת מניפולטיבית ונשלטת, שמאפשרת לאוליגרכיית התקשורת להציג תמונת מציאות מעוותת, שתשרת את מטרות אלויגרכיית התקשורת וההון.
  6. קניית מנהיגות - כאשר קמים גורמים מתוך הציבור שיודעים להנהיג את הציבור, ניתן לנסות לסרס אותם, או לחבר אותם לאוליגרכיות הקיימות. כך למעשה הציבור שנסמך על מנהיגים בודדים, מאבד שוב ושוב את יכולת ההנהגה שלו, ונשאר תלוי בחסדי האוליגרכיות (להראות את מקרה ויקי כנפו ביצוע: ).
  7. חולשה נוספת של מערכת הנציגים, היא חוסר הקשר בין מצע המפלגות לבין רצון הציבור. יכול להיות שהמפלגה מייצגת את הקו הבטחוני של הבוחר, אך אין היא מייצגת את הקו הסביבית או החברתי-כלכלי של הבוחר. בכך נחלשת שוב יכולת ההשפעה של הציבור.
דמוקרטית נציגית הנשלטת על ידי אוליגרכיות: הנציגים מושפעים מסיבות רבות יותר מהאוליגרכיות מאשר מההציבור הבוחר
דמוקרטית נציגית הנשלטת על ידי אוליגרכיות: הנציגים מושפעים מסיבות רבות יותר מהאוליגרכיות מאשר מההציבור הבוחר

[עריכה] מהלכים שיכולים להוביל לשליטת הציבור

ישנן כמה התארגנויות כיום שביחד יכולות להוביל להגדלת ריבונות הציבור:

  • Ecclesia- אקלסיה היא פלטפורמה חברתית-אינטרנטתית, שנועדה לאפשר לציבורים גדולים להגיע לאחר דיון להחלטות מיודעות. היא נועדה להקל עליהם לנהל פרוייקטים משותפים. בכך היא תאפשר קיומן של תנועות אינטרנטיות-אמיתיות שישתרעו על כל פני המדינה, ומעבר לה. תנועות אלו יוכלו אם הזמן ליצור כוח גדול שישפיע על המהלכים המדיניים. זה יכול להיות בסיס ללוביזם אזרחי, וכן בבוא הזמן גם לקבלת החלטות ישירה וחקיקה ישירה.
  • אקטיביזם ברשת - קבוצה שמייצרת אינציקלופדיה לפעילות פוליטית. הקבוצה מתכוונת לאסוף את המידע הקיים מהתארגנויות ברשת, וללמד אזרחים כיצד להקים התארגנויות, פעולות מחאה ותנועות מעל גבי האינטרנט. השאיפה היא ליצור מצב בו הציבור יכול להשפיעה על ידי הפגנות גדולות, תנועות דמוקרטיות וכיוב'.
  • OpenKnesset - על ידי השקפת פעילות חברי הכנסת. השקפת החקיקה שלהם, הצגת פעילות החקיקה המסתכמת, וכלים נוספים, ניתן יהיה להציג תמונה אמיתית יותר של ביטוי רצון הציבור על ידי חברי הכנסת. בכך תיתחזק השפעת הציבור על חברי הכנסת והמפלגות.
  • יעוץ דמוקרטי - זאת קבוצת מחקר שצריכה לקום, שתפקידה לראות איך משמרים את הדמוקרטיה בכל האירוגנים והקבוצות שקמות. זאת כדי למנוע "קניית מנהיגות" על ידי האוליגרכיות, גם כדי לשמר את רצון כלל הציבור החבר בתנועות, וגן לשלשמש כלי להעצמת המוערבות של הציבור. בנוסף הקואפ' ליעוץ דמוקרטי, יפעל להקמת תשתית של דמוקרטיות עירוניות ומקומיות שתעצים מאד את התרבות הדמוקרטית, ואת יכולת ההשפעה של האזזרחים ברמה המקומית. אנו מניחים כי תרבות זאת תביא להעצמה של האזרחים ולחתירה שלהם לשליטה במדינה.
דמוקרטית נציגית הנשלטת על ידי אוליגרכיות, בתוספת הקבוצות לחיזוק הדמוקרטיה: השפעת הציבור על הכנסת והממשלה גדלה, והשפעת האוליגרכיות קטנה
דמוקרטית נציגית הנשלטת על ידי אוליגרכיות, בתוספת הקבוצות לחיזוק הדמוקרטיה: השפעת הציבור על הכנסת והממשלה גדלה, והשפעת האוליגרכיות קטנה
  • עיתונות אזרחית חופשית - זאת עיתונות שאמורה להיות חפה מאינטרסים כלכליים, ונשלטת על ידי הציבור. היא אמורה לספק מידע אמין, ללא תלות בגומרים אינטרסנטיים. "שקוף", היה ניסיון להקים כזאת מערכת, אך הוא נכשל.

[עריכה] פירוט דרכי פעולת האוליגרכיות

ראו ערך מורחב על אוליגרכיות לא נבחרות

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים