צדק
מתוך כל1
תוכן עניינים |
[עריכה] צדק טבעי
[עריכה] הגדרה
על פי הצדק הטבעי, לכל אדם יש משאבים, והוא יכול לעשות בהם כרצונו. הוא יכול להחליפם עם אחרים בתמורה למשאבים אחרים, כפי שערכם נתפס בעיניו, ובעיניהם. במערכת צדק כזאת יש לדאוג לכך שההערכה של שווי המשאבים תהיה אמינה ונגישה.
על פי עקרון הצדק הפשוט, לכל אדם יש זכות לרכוש פרטי, ועל הארגון החברתי לשמור על זכות זאת. אסור לאדם לקחת את רכושו של אחר, ללא הסכמתו (וההסכמה תופסת רק אם הנותן הוא בעל יכולת שיפוט פגומה). אסור לאדם לקחת ממשאביו של אחר (כולל בני/בנות זוג - איסור ניאוף). אסור לפגוע ברכוש.
במידה והיתה פגיעה ברכוש אדם, על מערכת המשפט, לדאוג לכך שהלוקח או הפוגע, יחזיר את רכושו ומשאביו של הנפגע, לנפגע. אם אין לו אפשרות להחזיר את הרכוש, יחזיר לו שווה ערך, על פי החלטת מערכת המשפט. כמו כן, ישא הלוקח וישלם פיצוי על הטרדת הנפגע ולקיחת ממונו. אם יוכיח הנפגע, פגיעות נוספות, כתוצאה מהלקיחה, יוכל לתבוע זאת מהלוקח, ומערכת המשפט תחליט את גובה הפיצוי.
לדוגמא, אם מוצר מסויים שווה 50 ש"ח על פי הקונים, אז על המוכר למכור את המוצר על פי ערכו הנתפס. אם הוא מוכר 3/4 ליטר יין, עליו למכור 3/4 ליטר יין, בערך שנקבע על פי חוקי ההצע והביקוש.
אם אדם עבד X שעות, והוסכם בינו לבין מעבידו, על שכר Y, יהיה המעביד נותן לעובד X*Y ש"ח, בתוך זמן סביר וקצר ככל הניתן.
כמות המיסים שתלקח מהתושבים, תעשה על פי המנגון הקיים בקבוצה (הצבעות רוב, קונצנזוס וכיוב'). יחד עם זאת, במערכת צדק טובה, יש לשער כי התושבים יעניקו מיסים, כדי לקיים את הקבוצה.
[עריכה] ביקורת על תיאוריית הצדק הפשוט
בעלי משאבים רבים, יכולים לצל את משאביהם, כדי לפגום בכושר השיפוט של האחרים (פירסום ושיווק). הם יכולים לעוות את מערכת המשפט (שוחד וקולגיאליות), או לסות לחוקק חוקים שיטיבו את השפעת החוקים עליהם. לכן, יש הטוענים
במערכת כזאת, יש קושי לארגון החברתי לדרוש מהחברים מיסים, כיוון שזאת לקיחת ממון מבודדים. במיוחד הדבר נכון, כאשר (הפוגעים ברכוש הבודדים).
ביקורת: איך אוכפים מערכת של מסחר הוגן. יש ציבור שניתן לרמות אותו יותר.
[עריכה] תיאוריית הצדק של רולס
תיאורית הצדק של רולס, יוצאת מתוך השקפה ליברלית, הפונה לדמוקרטיה מודרנית ופלורליסטית, בה חיים אנשים בעלי השקפות סותרות ואורח חיים שונה. למרות השוני, טוען רולס, כי ניתן למצוא עקרונות צדק המאפשרים לאזרחי החברה קיום משותף יחד. לתיאורית של רולס, "צדק כהוגנות", שלושה קווים מנחים הנמצאים בבסיסי התרבות הפוליטית של חברות דמוקרטיות מודרניות: ראשית, התייחסות לחברה כמערכת הוגנת של שיתוף פעולה חברתי לאורך זמן. שנית, התייחסות לכלל אזרחי החברה המשתפים פעולה ביניהם כאל אזרחים חופשיים ושווים ולאורך כל חייהם. שלישית, התייחסות אל החברה, כחברה מוסדרת היטב ולה שלושה מאפיינים: היא פועלת על פי תפיסה ציבורית של צדק, התפיסה הפוליטית של הצדק חלה על המבנה הבסיסי של החברה ולא התארגנויות וולנטריות וכי בחברה מוסדרת, לכל אזרח חוש לצדק המאפשר לו ליישם ולפעול על פי עקרונות של צדק.תבנית:הערה
[עריכה] מסך הבערות
בספרו המפורסם ביותר "תאוריה של צדק" רולס ביצע את הניסוי המחשבתי המפורסם של "מסך הבערות" (The veil of ignorance). רולס הסביר כי כדי להגיע למצב של חברה צודקת, על החברה לחזור ל"מצב ההתחלתי", ולבחור את "עקרונות הצדק" מאחורי "מסך הבערות". דהיינו, נציגי הזרמים השונים בחברה (עשירים ועניים, אנשי הרוב ואנשי המיעוט, לבנים ושחורים וכיוצא בזה) יבחרו את העקרונות המנחים את החברה, כאשר הנציגים אינם יודעים מהו מצבם האישי: האם הם לבנים או שחורים, עשירים או עניים. במילים אחרות, הנציגים יקבלו את ההחלטות כאשר אינם יודעים כיצד החלטות אלו ישפיעו עליהם. ברעיון "המצב ההתחלתי" רולס הוא ממשיכם של אנשי "האמנה החברתית" - תומאס הובס, ז'אן-ז'אק רוסו וג'ון לוק. רולס סבר כי תורת הצדק שלו מממשת את תורת המוסר הקאנטיאנית, ובמיוחד את הצו הקטגורי בנוסחיו הרביעי והחמישי (האדם כתכלית וממלכת התכליות).
רולס טען כי כשיורם מסך הבערות, יסתבר כי הנציגים בחרו צדק כהגינות, המתבטא ב"עקרון החירות" ו"עקרון הפער". זאת לפי הפעלת "צדק נוהלי" והפעלת "עקרון המקסימין". את ההחלטה ניתן יהיה לבחון באמצעות הפעלת "שוויון הכוחות המשקף".
[עריכה] ביקורת
איך יוצרים מערכת כזאת שהיא באמת מאוזנת, כאשר אנו יודעים שהמערכת אינה מאוזנת. --> יוצרים איזון.
האיזונים יוצרים תחליף פרגמטי הבערות.
