יצירת שינוי חברתי לקראת דמוקרטיה מלאה

מתוך כל1
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חזון השינוי החברתי

ראו ערך: חזון השינוי החברתי

על פי מעגלי דיון שנערכו ברוטשילד וכללו ככל הנראה אלפי אנשים בסה"כ, נראה כי אלו עיקרי חזון המחאה כוללים את הרכיבים הבאים: מימוש זכויות יסוד לכל אזרחים, הגברת היצוגיות של הציבור במערכת השלטונית, הגברת הביקורת של הציבור על השלטון (שקיפות), הפחתת הריכוזיות במשק, הקטנת הפערים החברתיים, הגברת היכולת של הציבור והממשל לקבל החלטות המשרתות את הציבור ושיפור החינוך.

כיצד יוכל הציבור לממש את חזונו?

השאלה שנעסוק בה בדף זה,היא לברר כיצד אנו הציבור, נוכל להביא למימוש החזון?

כאשר מבקשים ליצור מהלך חברתי רחב היקף שכזה, יש להבין בעיה בסיסית שעמה אנו צריכים להתמודד. הבעיה שהמחאה אינה ארגון מסודר. זהו אוסף של מאות אלפי אנשים שמרגישים צורך לשנות את המציאות. לכל אחד יש רעיון משלו, ורצון להימנע ממרות והיררכיה, ולכן במצב הנוכחי קשה ליצור הסכמה. לכן הבסיס לפעילות חברתית משותפת ואפקטיבית היא יצירת הסכמות רחבות מבחירה חופשית. הדרך לעשות זאת היא לפתח הסכמות שאליהן יוכלו להתחבר מאות אלפים. ההסכמות ישמשו ליצירת תנועה ציבורית רחבה.

אלא שמחאה אינה רק הסכמות, אלא גם פעולות. כדי לקיים את החזון, עלינו לפעול. עלינו לפתח ולקדם ארגונים שיוכלו לעבוד ביחד ולחוד, כדי להוציא את החזון מהכוח אל הפועל. מההסכמה אל המציאות. שיתופי פעולה בין קבוצות אינה דבר טרוויאלי. לא פעם משחקי אגו, רצון לשלוט וחתירה לכבוד, גורמים למריבות ולחוסר שיתוף פעולה, ולפעמים אף להתנגשות שפוגעת במוטיבציה של הפעילים. נצטרך למצוא דרכים לפעול כקבוצות יעילות, מבלי להפריע ואף לשתף פעולה, כדי להעצים את החיבור, וליצור תשתית לפיתוח הקהילה הפעילה לשיתוף פעולה. את כל זאת נוכל לעשות על ידי פיתוח תרבות דמוקרטית מתאימה.

החזון של סתיו שפיר: הבאת הכנסת לציבור

ערכים דמוקרטיים המשרתים את האסטרטגיה

כדי לפתח דמוקרטיה מלאה יותר עלינו לפתח תרבות דמוקרטית משתפת, המאפשרת שינוי.

ערכים של שינוי מתוך הסכמה, עוסקים בשיתופי פעולה מתוך בחירה. במציאת פתרונות טובים ומוסכמים. בפעולה למען חיבור קבוצות הולכות ומתרחבות של הציבור. בפעולות חיוביות, למען בניית חברה משכילה יותר, נבונה יותר, אמפטית יותר, ומשגשגת יותר כלכלית ורוחנית. היא אינה עוסקת בתקיפה של אף אדם או ארגון. היא אינה כועסת. היא רק פועלת ליצור תנועה ציבורית, ואירגונים חברתיים שיאפשרו את הפיכת הממשל לכזה שיענה טוב יותר על חזון הציבור, בהתאם לערכים הנ"ל.

מתווה אסטרטגי אפשרי

עיקרי חזון המחאה כוללים את הרכיבים הבאים. מימוש זכויות יסוד לכל אזרחים, הגברת היצוגיות של הציבור במערכת השלטונית, הגברת הביקורת של הציבור על השלטון (שקיפות), הפחתת הריכוזיות במשק, הקטנת הפערים החברתיים, הגברת היכולת של הציבור והממשל לקבל החלטות המשרתות את הציבור ושיפור החינוך.

כדי להגשים את החזון הזה, עלינו להשיג השפעה גדולה יותר על הממשל. עלינו לחזק את הקשר בין, הכנסת והממשל, ובכך לאפשר לאזרחים להיות יותר מעורבים במהלך הממשל. עלינו להפוך את הממשל ליותר שקוף ובכך לגרום לכך שהאינטרסים של הציבור ישורתו, ולא אינטרסים פרטיים. ולבסוף עלינו להגדיל את היכולת של הציבור לקבלת החלטות מושכלות ושקולות, שיתורגמו ליכולת הנעה ופעולה ציבורית. היכולת להשפיע על הממשל, היכולת לקבל החלטות מושכלות ומאוזנות, והיכולת לפעול בצורה יעילה, יגרמו להתממשות החזון הציבורי.

לאחר שהשפעה גדולה יותר תושג, ניתן יהיה להתחיל להשפיע על החברה והכלכלה כך שיעדי מחאה כמו הקטנת הפערים, הורדת הריכוזיות ושיפור החינוך יוגשמו.

הגברת ההשפעה של אזרחים על הכנסת והממשל

מומלץ לקרוא בנושא זה את הבלוג של יונתן שחם, שהיה פעיל בכמה וכמה אירוגני שינוי ציבוריים (כמו הפעולות למען ילדי העובדים הזרים, והמשמר החברתי).

התפקדות ואג'נדות

כבר כיום קיימים כלים להגברת ההשפעה של האזרחים על הכנסת. השילוב של כלי האג'נדות של כנסת פתוחה, מאפשר למנהלי אג'נדות להציג לציבור הבוחרים מי הם חברי הכנסת הפועלים למען האג'נדה. על ידי התפקדות מאורגנת למפלגות שארגונים כמו "מתפקדים" מקדמים, יכולים המתפקדים למפלגות להצביע עבור ח"כים שקידמו את האג'נדה. כתוצאה מכך, ח"כים יתאצמו להתברג גבוה בניקוד של האג'נדות שלהן יש מירב המתפקדים במפלגתן. כתוצאה מכך החקיקה לטובת האג'נדה תגבר.

כיום "מטות-ערים" והמתפקדים של פיגלין בליכוד מיישמים את המנגנון הזה ומגבירים את החקיקה למען יו"ש (דוגמה בבלוג של אלון אנתין). "המשמר החברתי" גם הוא פועל בכיוון זה, בשיתוף פעולה עם "מתפקדים" כדי לקדם חקיקה חברתית.

גם ארגון חינוך ישראלי בשיתוף פעולה עם גופי מתפקדים רבים פועל בתוך כל המפלגות, למשל ע"י קריאה למתפקדים להניף את דגל החינוך ולעקוב אחר הדגל(אג'נדה) שלהם בכנסת פתוחה.

הקמת מפלגות ישירות

כדי לאפשר לציבור להשפיע ישירות על חברי הכנסת, ניתן להקים מפלגות ישירות, שיכניסו את קולות ההאזרחים לכנסת. אחת המפלגות המבטיחות ביותר בנושא זה, היא מפלגת הפירטים הישראלית

הגברת השקיפות של הממשל

מצב של חוסר שקיפות ממשלית, מאפשר לאינטרסים האישיים של המקורבים לשלטון ולעוצמה הפוליטית והכלכלית, לנצל את הכוח הנתון בידיהם כדי להפיק רווחים אישיים שלא בהכרח משרתים את הציבור הרחב. העדרה של שקיפות, מאפשר לאוכלוסיות חזקות לנצל את קשריהן האמיצים עם השלטון כדי לקדם את עצמן על חשבון האיזון בין צרכי הכלל. הדרך למנוע זאת היא להפוך את השלטון לשקוף ככל הניתן.

גופים שמקדמים כיום שקיפות ביעילות, הם גופים כמו הסדנא לידע ציבורי שבשיתוף עם השר לשיתוף הציבור מיקי איתן הצליחו ביחד להפוך את תקציב המדינה לשקוף. הם גם פועלים כיום להשקיף את החלטות וועדת הכספים ואת חלוקת הכספים הציבורית. גוף נוסף שפועל בכיוון זה, הוא "המשמר החברתי", שפועל כדי להשקיף את קבלת ההחלטות בוועדת השרים.

יחד עם זאת יש לזכור כי לא פעם קבלת החלטות רצינית דורשת לפעמים החלטה ללא שיתוף כל הציבור, כיוון שנכון להיום קבלת החלטות בקבוצות גדוללות היא כמעט בלתי אפשרית. אוסף ההסתיגויות, ההצעות, הדרישות וכיוב' הופך את ההחלטה לבלתי אפשרית. לעיתים בתוך ההחלטות מגולמים גם צרכים שיעזרו לקואליציה להמשיך לשרוד, ולכן אם ההחלטות יחשפו, הן עלולות להביא לירידה ביכולת המשילות. לכן, במקביל לתהליך ההשקפה יעלה הצורך לפתח את היכולת של הציבור לנהל דיונים בקבוצות הולכות ומתרחבות. על צורך זה נדברר בסעיף קבלת ההחלטות הציבוריות.

הגברת האחריותיות הממשלית

הממשלה וחברי הכנסת יכולים להבטיח הבטחות גדולות, להקים וועדות מרשימות, שלרגע יניחו את דעתו של הציבור, או יסיעו במהלך מסעי בחירות. מטרתם של אירגונים הפועלים להגברת האחריותיות, היא לדאוג לכך שכל מי שהבטיח הבטחות, יעמוד למבחן הציבור באם עמד בהבטחותיו. בשלב ראשון יוכלו אתרים חברתיים לעקוב אחר ישום הבטחות או ישום מסקנות וועדות.

כאן יש להבדיל בין אחריותיות פרוצידורלית לאחריותיות מהותית. באחריותיות פרוצדורלית, המערכת השלטונית יכולה למלא אחר המסקנות, אך בפועל המצב לא ישתפר בגלל ניהול לא נכון או אי התאמה למצב במציאות. אחריותיות מהותית, היא היכולת לראות האם בפועל המצב שאותו הבטיחה המערכת הפוליטית לשפר, השתפר. לשתי סוגיו האחריותיות, יש לבנות כלי מדידה מתאימים.

אחד הפרויקטים המעניינים בתחום זה, הוא "המעקב" מבית היוצר של הסדנא לידע חברתי. דוגמה ראשונית לכלי אחריותי כזה, הוא המעקב אחר מימוש דו"ח טרכטנברג, שכרגע בודק אחריותיות פרוצידורלית של הממשלה לישום וועדות טרכטנברג. כדי ש"המפקח" יבדוק אחריותיות בפועל, עליו לבחון האם מצבם הכלכלי של מעמדות הביניים הולך ומשתפר.

יתכן כי בעתיד, לאחר שהליגטימיות של הביקורת הציבורית הישירה תלך ותצבור לגיטימיות כמערכת יעילה ותקינה של בקרת השלטון, תהיה אפשרות להעלות את יכולת הציבור לפקח על הממשל, וליצור מצב של הדחת-בחירות (Recall elections), שבהן, בהצבעת רוב, ניתן להדיח נציג ציבור מכהן, או חבר בזרועה הביצועית (שרים, בעלי תפקידים ממשלתיים וכיוב')

הגברת הידע הציבורי, יכולת הדיון, קבלת ההחלטות והביצוע של הציבור

ככל שהציבור יהיה מעורב יותר בהשפעה על המדינה, עליו להיות מיודע יותר, ומודע יותר להשלכות של פעולות מדיניות כאלו ואחרות. לכן עלינו גם לשפר את הידע האוביקטיבי העומד לראשות הקהל, וגם ללמוד כיצד ניתן לנהל דיון מושכל וביקורתי בקהלים הולכים ומתרחבים. על הדיון הן להגביר את הידע האוביקטיבי שעומד לראשות הציבור, והן לאפשר לציבור להגיע להחלטות והכרעות בנושאים הנידונים.

קבוצות הפועלות בתחום זה, הן "ישראל יקרה לי" שמידעת את הציבור לגבי הסיבות לעליית המחירים. והקבוצה לחקר תהליכי דיון וקבלת החלטות, שחוקרת ומפתחת דרכים לניהול דיונים מושכלים וביקרותיים רחבי הקיף.

הגברת הידע האוביקטיבי העומד לרשות הציבור ושיפור התודעה של הציבור בנושא

יש ליצור בסיס ידע אוביקטיבי על המהלכים המדיניים, ולהנגיש אותם לציבור כך שידון עליהם, ילמד אותם, ויפנים אותם.

ארגונים הפועלים למען הגברת הידע הציבורי בנושא צרכנות ומחירים:

הגברת ההבנה והיכולת של ניהול תהליכי ממשל-שטוח

כדי שהציבור יוכל לפעול ביעילות, עלינו להרחיב את הידע של מי שפועל כדי שהאפקטיביות של הפעולות הללו תגבר.

הגברת היכולת של הציבור לפעול

בסופו של דבר, כוחו של הציבור נמדד גם ביכולותו לפעול ולההניע תהליכים. יהיה עלינו ללמוד כיצד ניתן לגרום לקבוצות חברתיות לפעול בהצלחה ולהניע את הציבור לפעולה. יהיה עלינו למצוא דרכים למנוע מלחמות אגו, ולאפשר לקבוצות לפעול בשיתוף פעולה. תהליך זה עוד דורש פיתוח וחקירה. אם כי בפועל ארגוני שינוי חברתיים, כמו "המשמר החברתי", "הסדנא לידע ציבורי", "ישראל יקרה לנו", מתפקדים וקבוצות אחרות, לומדות כיצד לשתף פעולה ביעילות.

לימוד ממקרים שהצליחו ויצירת דפוסי פעולה מומלצים

מיקרים:

ידע מצטבר תיאורתי ניתן למצוא בערכים:


ביטול הצורך בבנקים

באמצעות הלואות ישירות, באתרים המתמחים בכך, יכולים האזרחים לקבל הלוואות נוחות יותר, או להשקיע ולהרוויח יותר. בכך יחתכו פערי התיווך של הבנקים, ואולי יעלם הצורך בבנקים (כתבה בדה-מרקר).

גורמים הפועלים לפיתוח אסטרטגיה

צוות אסטרטגיות וגישור של קהילת המחאה - מטרת הקבוצה: ייצר תכנית עקבית עם מטרות ויעדי ביניים על מנת שהמאבק יוביל גם להישגים קטנים שמעודדים את הפעילים ומראים לנו שאנחנו בכיוון הנכון ובשלבים שבהם צריך הסלמה - לייצר תכנית פעולה של הסלמה, ללא אלימות.

אתיקה

פעילים

רשת האקטיביסטים - דיון של פעילי המחאה.