ויקידיון
מתוך כל1
ויקי דיון או ויקידיון היא מערכת ויקי או דמויית ויקי אשר תפקידה לאפשר דיון מסודר וענייני בין הרבה אנשים בעלי דעות שונות.
כרגע זהו מיזם בהקמה של התנועה לדמוקרטיה ישירה ראו פרטים במיזם: ויקידיון.
[עריכה] רקע
אנחנו מכירים את הפורום, הבלוג והמדיה-ויקי ככלים לתקשורת בין אישית. אף אחד מהכלים האלה לא מאפשר תקשורת איכותית ועמוקה בין משתתפים רבים הבאים מדעות שונות, ורוצים לקיים דיון שמטרתו הגעה להבהרה של שטחי אי ההסכמה במקרה הרע, והגעה לאיזה החלטות או מוסכמות במקרה הטוב.
מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוננינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.
תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.
בדיון אנושי יש בדרך כלל חילופי דברים המערבבים: הנחות יסוד, עובדות, השערות, דעות קדומות, מוסכמות מדעיות, מחקרים וסקרים, נסיון אישי, הקשים לוגים, ערכים והעדפות.
[עריכה] האופי של כלי הדיון הקיימים
כלי הדיון שיש בידנו אינם טובים מספיק. החלק הראשון של מאמר זה ינסה להסביר את היתרונות והמגבלות של הכלים הקיימים. מי שרוצה תאור קצר של המערכת יכול לקפוץ ישר לחלקים הבאים.
[עריכה] תקשורת ישירה
היסטורית, יש בידי בני האדם כמה מדיות או כלי תקשורת, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. המדיה דרכה מועברת התקשורת משפיעה מאוד על אופן הדיון. כמה דוגמאות:
- דיבור- מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים, בגלל הקושי לחזור אחורה, או לרדת לעומק של מושג ואז לחזור לחוט הטיעון המקורי.
- הרצאה - מאפשרת תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר, עם "חוט" טיעונים שנבנה מראש. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.
- סדנה - מעין נסיון לשלב בין דיבור לבין הרצאה. יש צורך בתאום זמן ומקום, יש צורך במנחה. התעמקות באה על חשבון מגוון דעות, בגלל זמן קצוב. כמו דיבור - קשה גם להתעמק וגם לשמור על חוט טיעון.
[עריכה] תקשרות כתובה
- חוזה משפטי - חוזה משפטי בין שני צדדים מנסה להבהיר מהן נקודות ההסכמה והמחלוקת. אלא שהוא אינו קריא עבור רוב האנשים. צרכיו צרים מידי.
- מכתב - מכתב (או שיר) הוא צורת התקשורת הבין אישית שבה ניתן להגיע לעומק הגדול ביותר בגלל הקשר החד צדדי. מצד שני. הקשר הוא חד צדדי. ומצד שלישי, מכתב מיועד למעט אנשים.
[עריכה] תקשורת המונים
- ספר - מאפשר פיתוח איטי ועמוק של רעיון והפצתו ברבים, אבל הדיון הוא חד סטרי -ייתכן דיון מרובה משתתפים כאשר כל ספר עונה לחברו, אבל דיון כזה הוא איטי מאוד. מי שמצטרף לדיון באמצע צריך לקרוא כמות חומר לא הגיונית.
- טלווזיה - מאפשרת תקשרות המונית, אבל גם כאן - בכיוון אחד בלבד. בגלל יוקר ההפקה, יש השפעה של בעלי ממון על התכנים. כמו במגבלות של סדנה, היכולת לקיים דיון היא במקרה הטוב במצב של מראיין ומרואיין, או פנל של כמה מומחים. קושי אובייקטיבי להרחיב רעיונות בגלל מגבלות זמן, רייטינג ופניה למחנה הנמוך.
- עיתונות כתובה - שילוב בין המידיות הטלווזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.
[עריכה] תקשורת באינטרנט
האינטרנט איפשר בפעם הראשונה בפעם הראשונה בהיסטוריה, קיום של דיון בעל משתתפים רבים.
מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה) אין בו מגבלות של זמן ומרחב (זמן ומקום השידור יכול להיות שונה מזמן הקליטה), ומצד שני יש בו תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים).
אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם מייטביים לקיום דיונים, בוודאי שלא דיונים המוניים.
- פורום - הפורום מאפשר תקשורת רבת משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין בפורום יכולת עריכה לאחור, והוא אינו מתאים כאשר כמות השתתפים גדולה - משום שכמות התוכן בדיון היא פונקציה של כמות המשתתפים בו.
- בלוג - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.
- ויקיפדיה - הויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם. ויקי הוא טכנולוגיה כללית שויקיפדיה היא אחד היישומים שלה. אבל אין הכרח שזה יהיה היישום היחידי.
יחד עם זאת גם לטכנולוגיית ויקי חסרים מספר תכונות כדי שהיא תאפשר יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו\או האינטרסים שלהם שונים.
עוד בעיה שנצפתה לגבי מערכות קיימות באינטרנט היא שהאינטרט הוא כלי בעייתי בניהול ויכוחים בעלי מנעד רגשי גבוה. אנו צופים לדוגמה בדיונים בויקיפידה שיכולים להתפתח לריבים של ממש, וכך גם יש עדויות לגבי מקומות אחרים (בין אם זה בפורומים, בלוגים וכו') בעוד שכאשר אותם אנשים נפגשים לתקשרות ישירה החיכוחים עדינים בהרבה.
[עריכה] מה התכונות של מערכת דיון רבת משתתפים אידאלית
- השתתפות (תקשורת מקסימום)- אפשרות לכל מי שרוצה להיות שותף בדיון להשתתף בו - לקרוא\לשמוע וגם לכתוב\לשדר.
- רעש מינימום - בניגוד לסעיף הקודם - לנסות להקטין את הרעש - המידע הלא רלבנטי והמידע שגורם לאי תקשורת- למינימום האפשרי.
- יכולת הצטרפות קלה - משתמש שלא היה בתחילת הדיון יוכל להבין ולהשתתף בדיון במינימום מאמץ אפשרי מצידו.
- גודל הדיון גדל כפונצקיה של עושר דעות, לא כפונקציה של מספר משתתפים - אם יש 5 דעות לגבי נושא מסויים, באופן אידאלי משתמש רוצה לראות את 5 הדעות באופן ברור ותמציתי ככל האפשר, ללא קשר לכמות המשתתפים בדיון. כמות עומס המידע על כמות התומכים בכל דעה ועוצמת התמיכה שלהם בה, לא יהיה פונקציה של מספר המשתתפים.
- מקסימום עומק - אמירות שיהיו שימושיות מצד אחד, ובעלות תאוריות גבוהה מצד שני.
- מקסימום מובנות, מינימום ביטים - להגיע למידע כמה שיותר רלבנטי באופן המצומצם ביותר שאפשר אבל גם באופן שאדם ממוצע יכול להצטרף לדיון כקורא \ כותב בצורה הנוחה ביותר.
- תמיכה מושגית חיצונית - במקרה ויש צורך בידע מוקדם כלשהו, לדוגמה הגדרה, מושג היסטורי או מדעי - הדיון יכולל קישור אליו- כך מי שרוצה יוכל להעמיק בו, ואז לחזור לחוט הדיון המקורי. (במסמך משפטי אלו ההגדות בתחילת המסמך, בויקיפדיה אלו הפניות לערכים אחרים).
- דרוג באמינות הפרדה ברורה ומבנית בין עובדות, דעות, וסוגים אחרים של ידע על פי מידת האמינות שלהם.
- לוגיקה - אנו רוצים שהדיון יהיה מבוסס על הקשרים לוגיים. לא על רגשות או על אגו.
- הפרדה בין טיעון לדובר - אלא במקרה שיש חשש לאינטרס אישי, איני רוצה לדעת מי מדבר אלי בדיון. ההתנגשות צריכה להיות בין דעה אחת לאחרת, ולא בין אדם א' לבין אדם ב'. התנגשות בין אנשים תורמת לדבקות אדם בעמדות שהיו לו רק משום שהן "שלו".
- הפרדה בין טיעון לטיעון - העובדה שמישהו צדק ב 99 טיעונים, אומרת שבאופן ססטיסטי, יש סיכוי טוב יותר שהוא יהיה צודק בטיעון ה-100 (ביחס למישהו שטעה ב99 הטיעונים הראשונים), לכן זה טבעי לרצות לדעת מי אמר מה. ומצד שני, הדבר מוביל לדעות קדומות - את הטיעון ה-100 צריך לפסול או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים.
- השענות היררכית - כאשר יש חוסר הסכמה בנושא מסויים, פעמים רבות היא נובעת מאי הסכמה עמוקה יותר, ונסתרת, לגבי הנחות מוקדמות אחרות, בדיון אידאלי רצוי להבהיר מה המקום העמוק ביותר עליו יש אי הסכמה. ייתכן והסכמה על הנקודה העמוקה יותר, תגלה נקודות אי הסכמה אחרות, במקום אחר.
- מיקוד הדיון במקומות הרלוונטיים- לנסות להגדיר בדיוק היכן מצויה אי הסכמה והיכן יש הסכמה.
- תרומה הסתברותית פוחתת. נניח לרגע הנחה לא מציאותית לפיה כל הדוברים הם בעלי יכולות זהות. אזי הדובר הראשון והשני תורמים את התרומה הגדולה ביותר לדיון. הדובר השלישי מוסיף פחות מידע ופחות תובנות. המשתתף האלף לא אמור לתרום לדיון כלום, הכל כבר נכתב באופן הטוב ביותר ו"שוייף" על ידי אבולוציה של דיון. מובן שבמציאות הדברים יהיו שונים לחלוטין, וגם המשתמש המיליון יוכל לתרום תובנות שאיש לא ראה קודם, אבל מבחינה הסתברותית, כל עוד לא נתגלה מידע חדש בנושא, הסיכוי שמישהו יוכל לתרום תרומה כזו הולך וקטן. דבר זה עומד בניגוד למטרה של יכולת השתתפות - אבל למעשה הוא רצוי מבחינת התכונות של - מיקוד הדיון וקלות יכולת הצטרפות.
[עריכה] פורמטים אפשריים
מערכת הויקי של ה"מדיה -ויקי" (מערכת התוכנה שמציעה צורה מסויימת של ויקי, המשמשת אתר זה כמו גם את הויקיפדיה), מאפשרת מגוון גדול של שימושים. אבל לצורך קיום דיונים מסודרים (במיוחד בין הרבה משתתפים ובדיונים בעלים מטען רגשי רב) כדאי לנסות לקבוע פורמט לדיון או מבנה לדיון, שבמסגרתו יתנהל הדיון. וזאת כדי לנסות להקטין חיכוחים ובעיות אחרות (כמו הצפת מידע, חזרה על מידע וכו').
דיון על פורמטים אפשריים של ויקידיון
לאופי הדיון ישנם שני צדדים. הצד האחד הוא תרבותי-מוסכמתי והצד השני הוא הלוגי. כאשר באים לעצב את אופי הדיון, יש להתייחס לשני הרבדים הללו.
[עריכה] ויקידיון-מדעי
ויקידיון-מדעי -ערך מורחב
[עריכה] הגדרת השיח הדיוני
השיח הדיוני מבוסס על אפיון השיח המדעי-פילוסופי. שיח זה נמצא כיעיל ביותר למציאת הסכמות חברתיות התואמות את התנהגות התפועות. להלן נגדיר את הפרמטרים
של התרבותיים של השיח המדעי.
[עריכה] שימור האגו
לאגו יש תפקיד חשוב בעיצוב הידיעה (הפניה למאמרים המתאימים). האדם יטה לעוות את הידע, כדי להגן על האגו של עצמו. לכן, אם תחילת המהפכה המדעית, היו ששמו לב לכך שכאשר מנהלים דיון יש להשתמש דיון שונות שימנעו פגיעה באגו (בויל בלויתן). לכן יש חשיבות לשמור על כבוד כל המשתתפים. כאשר יש מחלוקת, חשוב לציין שהבעיה היא לא בטוען, אלא במשהו שהוא בוודאי לא שם לב אליו, או שיש דרך אחרת להבין את הראיות שהוא מביא. העיקר הוא לא לפגוע באגו. ביהדות, שגם בה יש תרבות דיון עתיקה, התפתחו הלכות לשון הרע. הלכות אלו מרטות מה מותר להגיד ומה אסור להגיד על אדם. שימוש בהלכות אלו, הוכיח את עצמו במקרה של בחירות קדומים, ככלי משמעותי לשיפור הדיון לקראת הבחירות.
[עריכה] טיעונים הניתנים לבדיקה על ידי אחרים באמצעות תצפיות
טיעונים בנויים מתהליכים לוגיים. אלא שהתהלכים הלוגיים הללו אמורים להצביע על חוקים אמיתיים המתקיימים במציאות. לכן יש חשיבות גדולה לכך שניתן יהיה לבדוק את הטענות באמצעות תצפית, ואם ניתן אפילו באמצעות ניסויים מבוקרים. ראה על כך - Karl Popper, The logic of scientific discovery.
[עריכה] נקודות אחיזה יציבות
הדיון נבנה על בסיס הנחות יסוד, או פרדיגמות. יציאה מהנחות יסוד לא בדוקות, או לא מבוססות, עלולה לגרום לכך שגם המסקנות בהמשך יהיו לא יציבות. לכן, אם ניתן, יש לשאוף לבחור את הנחות היסוד הבדוקות ביותר והמבוססות ביותר. כך למשל, יש להעדיף הנחות יסוד שמקורן בפסיכולוגיה, ולא הנחות יסוד שמקורן בסוצלולוגיה, כיוון שהראשונה יציבה יותר ומבוססת יותר מהשניה.
[עריכה] דיון פתוח לכל מי שמעוניין להתמחות או שהוא מומחה
אין להגביל את הדיון, עד כמה שניתן. סגירת הדיון בין קבוצה קטנה של מתדיינים, תביא מוקדם מידי להסכמות ולחוסר ביקורת. לכן יש לחפש ביקורת, ולחפש קבוצת שיח רחבה ככל הניתן. ישנה כמובן מגבלה של רמת מומחיות. יתכן כי במצב מסוים תיווצר קבוצת מומחים, ואילו הדיוטים, עלולים להקשות על הדיון, כיוון שאין להם ידע עמוק מספיק. קבוצה שתפעל ביעילות, תלמד לנתב בין התמחות הידע בדיון, לבין אפשרות לאנשים מאסכולות שונות ומתחומי ידע שונים להביע ביקורת ואף להציע פתרונות חדשים.
[עריכה] פורמט מונחה שאלות
פורמט אחד הוא לדוגמה פורמט מונחה שאלות - יש שאלה אחת סביבה נסוב הדיון. יש תשובות שונות לשאלה זו. אם עולות שאלות אחרות, הן מקבלות קישור, ונפתח עבורן דף חדש של ויקידיון.
[עריכה] פורמט וויקדיון-דיון מתכנס
פורמט ויקדיון מתכנס משלב בתוכו גם אלמנטים של דיון חופשי בקבוצות דיון ופורומים. הוא אמור להיות טבעי יותר לדיון, אך קשה יותר לסיכום. יש לבחון את הפעילות של דיון כזה, כדי לראות עד כמה הוא יעיל - לפורמט
[עריכה] ויקידיון-לוגי
[עריכה] IPA
[עריכה] שסק
[עריכה] ויקדיון מפת-דיון
הדיון מורכב מנושאים (Issue), טענה (idea), ביקורת ודחיית ביקורת.
כל נושא הוא שאלה. כל טענה, הוא פתרון לנושא. נושא יכול להיות שאלה כתוצאה מנושא מעל. תחת כל פתרון יש בעד ונגד.
בכל ביקורת, אין לרדת מתחת לרמת ה"דחיית ביקורת". כך נשמר דיון ענייני. ביקורת שיש לה תומכים רבים יותר תועבר למעלה הדף. הביקורות יסודרו על פי כמות תומכים. במקרה הצורך, נא לאחד ביקורות. במידה שיש מחלוקת סביב ראיה או פירוש, יש לפתוח דף נוסף לדיון על הראיה או הפירוש.
- נושא: "ברית מילה"
- טענות בעד
- טענה: טוב לשמר מסורת
- טענה: ברית מילה מונעת מחלות מיניות.
- טענות נגד
- טענה: יש נזקים רפואיים
- ביקורת: הדובר מגזים בכמות הפגיעות.
- דחיית ביקורת: נתונים מהמחקרים הללו מראים על כמות הפגיעות.
- ביקורת: הנזקים מתרחשים רק כאשר רופאים לא מיומנים מבצעים את המילה.
- דחיית ביקורת: אין לכך סימוכין מדעיים.
- שאלות
- נושא: האם ברית מליה מזיקה או מועילה רפואית?
- ביקורת: אין
[עריכה] כללי הדיון
- כדי ליצור תמונה ברורה של השאלות והתשובות, מומלץ קודם כל להכין תרשים שאלות ותשובות באמצעות מפת דיון (כמו בקומפנדיום)
- תחת כל טענה, השאר מקום ל"הפרכה". כך נוצר מצב בו כל הדיון הממשי מתרחש בין טענה להפרכתה.
- ניתן לייצר "תת-הפרכה", אם מתייחסים לתת-טענה ספציפית בתוך הטענה הגדולה. לשם כך יש לפתוח דף מיוחד לטענה ולתת טענה
- מתחת ל"הפרכה", יש להוסיף סעיף "יתרונות וחסרונות", שנועד לציין מה היתרונות והחסרונות של הטענה, במקרה והיא נכונה.
- תחת כל שאלה יש מספר "פרדיגמות", המנסות לתת תשובה לשאלה. יש לאפשר לכולן מקום.
[עריכה] ראה גם
- הדילברטוריום של אמ.אי.טי. (סרט הסבר)
- Truth Mapping (סרט הסבר)
- CogNexus Institute (סרט הסבר)
- המרה מדיון חופשי לדיון-מוכוון נושאים (סרטון).
[עריכה] ויקידיון אוביקטים מנטליים
לקחים מויקידיון: בורקה:
- יש צורך לבנות מראש בפורמט אויבקטים - להכיר את הפורמט
- יש צורך לראות כיצד שומרים על נורמות דיון - למשל איך מונעים מקבוצה להשתלט
- נראה שצריך לגדול מקבוצה ליברלית, שתייצב תרבות דיון, וכללי דיון שישמרו על רוח הדיון. הקבוצה תגדל לאט לאט, עד שיתיצב השיח.
- מה עושים עם קיצונים?
- מזמינים אותם, אבל מבקשים מהם לבסס את הדברים שלהם.
- כמו כן יש צורך בקבוצת ניטור טובה
[עריכה] מגבלות הדיון
אפשר להציע פורמטים שונים ומשונים לגבי דיונים בויקי דיון - שכוללים התייחסות לשאלות כמו:
- מי יכול להשתתף בדיון?
- לאיזה מטרות נועדו הדיונים שהפורמט אמור לשרת? ומה המאפיינים של דיון ממוצע (לדוגמה האם הדיון טכני? אקדמי? האם יש בו מנעד רגשי גבוה? הם הוא נערך בקבוצה בעלת ערכים דומים, רקע דומה מבחינת ידע של המשתתפים וכו')
- מי יכול לקרוא את הדיון (בויקי הנוכחי - כולם)
- מה תפקידו של דף השיחה?
- איזה מנגנוניים יש לתגמול של מידע מעניין ושל דיון מסודר וענייני?
- איזה מנגנוניים ננקטים בדיון כדי להרתיע הוספת מידע זדוני או שלהוב רוחות?
- איך עורכים את הדיון (מבנה יותר קרוב לערך או שמה לפורום) ?
- שימוש במודורטור או מגשר בדיון? מי ממונה לאכוף את כללי הדיון?
[עריכה] אכיפת כללי הדיון
עיקר האכיפה של מנגנוני דיון אלה היא על ידי מוסכמות - שכן הויקי הנוכחי (בפורמט מערכת מדיה-ויקי) כמערכת מאפשר כמעט כל דבר. ומצד שני הויקי מאפשר בחינת מגוון גדול של פורמטי דיון בקלות יחסית, מרגע שהוחלט על פורמט לדיון.
אפשרות אחרת היא לנסות להשתמש בתבניות. הדבר מחייב שליטה גבוה יותר בשימוש במדיה-ויקי מצד בוני הפורמט של הדיון.
[עריכה] אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון
- על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון או פורמט ויקי-דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון
- כמו בויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדירשות ההגיונית היא שעריכה בויקידין תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.
- יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו\או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני, ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.
- בניגוד לויקיפידה הויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.
- בויקידיון יש סיווג של ערכים לפי מידת ההסכמה עליהם. באופן כזה לפחות לראות לראות על מה הצדדים השונים מסכימים, ועל מה יש אי הסכמה.
- טיעונים רבים חוזרים בויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כשלהי).
- הויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתיייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו\ או דיונים.
- אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות\ כבוד\תקשורת) שהם מועדדים בקרב יריביהם.
- הויקי דיון מקל על דיונים בנוסח מה קדם למה ואיזה מאורע היסטורי גרר אילו ארועים אחרים.
[עריכה] סטטוס הפרוייקט
- כאן מופיע אפיון ראשוני, כל מי שרוצה מוזמן להציע הערות.
- טל ירון יזם הקמת מערכת המבוססת על רעיונות ויקידיון באתר ייעודי [1] בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני. בשלב הראשון הויקידיון התארח בisrapale, וטל הכין מספר סרטונים ביו טיוב שמסבירים את הרעיון הכללי וכן עזרה טכנית לויקי.
- בשלב הבא הכוונה היא להעתיק את הויקידיון לשרת ויקי (תוכנה, לא חומרה) משל עצמו, כדי להעזר ביכולות של תבניות ויקי, וכן בהוספות אפשרויות שונות שיקלו את הידידותיות למשתמש כמו הוספת תגובות או פורומים.
[עריכה] ניסוים בויקידיון
- קפיטלזים האם הוא הגשמת החרות? - ויקדיון ניסיוני
- ויקידיון - פתרונות הסיכסוך הישראלי פלסטיני
- משפט ויקיפדיה
- הבורקה - רב קהלתיות, שמרנות או לאומיות מאחדת
- וקידיון: האם הדת פוגעת בדמוקרטיה
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- http://www.digitalexploring.com/research/intellectual
- http://meta.wikimedia.org/wiki/LiquidThreads יוזמה בכיוון?
- מחשבות על ויקידיון - לשני טורים לשתי דעות, אחת מול השניה.
- Argument Mapping Tutorials
- איך להפריך טענות
[עריכה] דיון
יש לכם הערות? נשמח לשמוע
