האמנה החברתית

מתוך כל1
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האמנה החברתית הוא ניסיון של אזרחים במדינת ישראל לעצב בצורה ביחד את האמנה החברתית הדמוקרטית של מדינת ישראל. תחילתו של הניסיון לעצב את האמנה, בחששות הדדים של אנשי ימין ושמאל מן הקבוצה מפגשים טובים, מהדרך בה מתנהלים מאבקי הכוח הפוליטים במדינת ישראל. אנשי שמאל בקבוצת מפגשים טובים, חרדו כי המדינה מתדרדת לתהום א-דמוקרטית וכי בקרוב ינסו לסתום את פיהם, במיוחד לאור ההחלטה להקים וועדת חקירה לחקירת מימון שמקבלים ארגוני שמאל מגורמים מחוץ לארץ. מנגד אנשי ימין חרדו מהדרך בה השמאל-הקיצוני פועל לדה-לגיטמציה של ישראל.

כדי למנוע את החרדות והחששות, החלטונו שיש לבנות אמנה חברתית, והסכמים חברתיים שדרכם נוכל לעצב את אופי חיינו במדינה. האמנה תבנה על ידי יצירת הסכמות רחבות בין הציבורים השונים, והיא תאפשר לכל צד להציע הצעטות. מתוך ההצעות השונות, ישאפו המציעים השונים ליצור הסכמה רחבה סביב אחת ההצעות. הצעה זאת תהווה את הבסיס לאמנה.

כללי הדיון

הדיון נבנה כך שניתן יהיה לראות את מכלול הפתרונות ומידת התמיכה בהם. כל אחד יכול לפתח עמדה, ולנסות לזכות בה בתמיכה דרך הדיון במפגשים טובים

פתרון הסיכסוך הישראלי פלסטיני

העברת אוכלוסיות

פתרונות ימניים

כיוון שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, וכיוון שאנו בעלי הארץ הזאת, וכיוון שהערבים אינם מקבלים את שלטוננו, אזי ניתן להעביר אוכלוסיה ערבית לירדן או למקומות אחרים. כמו שהשמאל שחושב שמותר להעביר מתנחלים לתחומי הקו הירוק, כך יש גם לגיטמציה להעביר אוכלוסיות ערביות מחוץ לגבולות ארץ ישראל.

תומכים: 2: מוטי ואבירם


ביקורת על הפתרון

העברת אוכלוסיות שלא במסגרת מלחמה כוללת אותה יזמו מדינות ערב, אינה מקובלת מוסרית. העברת אוכלוסיה תחמיר את השנאה בעולם לישראל. ישראל תלויה במסחר עם העולם לקיומה, ולכן ישראל תהפוך למנודה כלכלית, ואנו לא נשרוד כמדינה.

פתרונות ביניים

הפתרון השוויצרי

הנחות יסוד

אנו מניחים כי שטח מדינת ישראל, כולל יהודה ושומרון שייך לשני העמים במידה שווה. לישראלים השטח שייך מתוקף זיקתם ההיסטורית, אמונת היהודים הדתיים, ומתוקף הכרזת האומות. לפלסטינים ארץ זאת שייכת מתוקף המצאותם בה תרם מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים.

אנו מניחים כי לכל מי שגר על הקרקע יש זיקה ואהבה למקומו ורצון לחיות בשלווה ולשגשג על אדמתו. אנו מניחים כי גרוש אנשים מבתיהם, בין אם הם יהודים ובין אם הם ערבים, מלווה באותו כאב, ולכן אנו מבקשים למנוע גרוש של אנשים מבתיהם.

לכן, אנו מבססים את הפתרון על מציאת פתרונות מקומיים ומדיניים שיאפשרו לשתי האוכלוסיות לחיות אחת ליד השניה, מבלי שיפגעו זאת בזאת ואם ניתן, שיסיעו זאת לזאת לצמוח ולגדול. לכן אנו ננסה לבנות מנגנונים שיצרו את האמון ושיתוף הפעולה, תוך אפשרות לאוכלסיות לבחור את דרכן על ידי מהלכים דמוקרטיים מלאים.

אנו מניחים כי בתהליכי דמוקרטיה ישירה, בדומה למתרחש בשוויץ, טמונים הרבה מהכלים שיאפשרו את אותם חיים משותפים אך עצמאיים.

הפתרון לכן אנו נפעל לקידומם של תהליכי דמוקרטיה ישירה בדומה לשוויץ. אנו ננסה לפתח קשרים בין המנהיגויות של הכפרים וההתישבויות, בהן יפתרו סיכוסוכים. נדאג לפיתוח פדרציה פלסטינית חצי-עצמאית (ללא צבא) בתוך שטחי מדינת ישראל. נעודד תרבות ליברלית יותר, על ידי קידום יסודות ליברליים באוכלוסיה ומתן פתרון לצרכיהם של יסודות שמרניים באוכלוסיה.

תומכים: 2 - טל ואורן

ביקורת על הרעיון

פתרונות שמאל

אי-הצדק שבהתיישבות היהודית ביו"ש

כיוון שמדינת ישראל הוקמה על שטחים שהיתה בהם אוכלוסיה ערבית, מדינת ישראל יצרה את הבעיה של הפלסטינים, כיוון שיש ערבים ללא אזרחות בשכנותנו שאנו שולטים בהם והם חיים ללא זכויות אזרח וללא דמוקרטיה, אזי צריך לפעול ולפנות התישבות יהודית למקומות אחרים כך שתהיה אפשרות טריטוריאלית להקמת מדינה פלסטינית. הקמת מדינה פלסטינית היא מעשה של תיקון עוול למען עתיד ילדיהם ובטחונם.

הזכות להגדרה עצמית של פלסטינים ויהודים

נקודת השקפה אחרת מתבססת על שיח הזכויות הטבעיות כבסיס לדיון. מנקודת מבט זו היהודים (פלשתינאים) הם קבוצה של אנשים שיש להם זכות להגדרה עצמית. הם מגדירים עצמם כעם ויש להם זכות למדינה משלהם בארץ אבותיהם ואמותיהן. אי לכך לשני העמים, הפלשתינאי והיהודי יש זכות להתיישב בארץ ישראל/פלשתין. על מנת ששתי זכויות היסוד האלה, של מדינה משל עצמם ליהודים ולפלשתינאים, יוכלו להתקיים, וכן זכויות הפרט המלאות לכל פרט משני העמים האלה, יש צורך לחלק את השטח שבין הים לירדן לשתי מדינות נפרדות המאפשרות קיום שתי מדינות לאום.

גישה מערכתית התפתחותית

הגישה מערכתית התפתחותית רואה בתרבות והחברה האנושית מערכת כך שכל הפנים (בקונטקסט הישראלי) ימין,שמאל,ערבים,יהודים, עולם ערבי, עולם מערבי, עולם מזרחי וכו מחוברים ומקושרים כך שהמציאות מתפתחת דרך שינויים הקורים בכל הרבדים של המערכת. קונפליקטים הנמצאים בשלב התפתחות אחד נתפרים בשלב הבא ומזמינים קונפליקטים אחרים לעלות. כיוון שמדינת ישראל שייכת לאזרחי ישראל, וכיוון שאזרחים הם ריבון המדינה הזאת, וכיוון שערבים הם אזרחים במדינה וכיוון שיש ערבים ללא אזרחות בשכנותנו, אזי ראוי לפעול ולעשות תיכנון גיאוגרפי-דמוגרפי של השלב הבא של האיזור בו ניתן להעביר אוכלוסיה ערבית ויהודית למקומות אחרים כך שתהיה אפשרות טריטוריאלית להקמת מדינה פלסטינית. הקמת מדינה פלסטינית היא השלב הבא בהתפתחות של החברה הפלסטינית, היא גם תאפשר לישות הישראלית להתפתח מעבר למציאות של סכנה בטחונית מתמדת. בעתיד תוכל פדרציה של מדינות כמו בארצות הברית, אירופה בה תהיה חברה ישראל ומדינות ערביות ואזוריות לבסס מציאות יציבה מבחינה כלכלית וחברתית. (עבודת תכנון של מומחים ושיתוף אזרחי למיפוי הצרכים והבעיות של כל תת אוכלוסיה באיזור יכולה להעלות פתרונות אחרים, התאור של פדרציה הוא הערכת המצב מתוך הדיונים ברשת)

מהי ציונות ומי הם הציונים?

בסיס אלוהי

יוזם מוטי:

ציונות היא תנועה הבאה לסייע בצד המעשי/חומרי לשיבת העם ישראל לעצמאות מדינית בארצו (כולה) וזאת בכדי שיכול למלא את תפקידו בעולם, להוות מופת לחברה מוסרית מתוקנת זאת ע"י קיום מדינה המתנהלת ע"פ המוסרי האלוקי.

מדינת לעם היהודי שבירתה ירושלים

יוזם: אבירם

הרצון למדינה יהודית בארץ ישראל שבירתה ירושלים (ציון)


דמוקרטית-יהודית תוך התחשבות מלאה בתושבים שאינם יהודים

ציונות היא שאיפה לשימור מדינת ישראל כבית לעם היהודי המנוהל עפ"י עקרונות הדמוקרטיה תוך התחשבות ומתן זכויות מלא לאזרחים הלא יהודים החיים בה. ציוני הוא מי שמכיר, מזדהה ומרגיש שייך לערך ציונות.

הזכות להגדרה עצמית והדרישה למדינה דמוקרטית

יזם: ניר

הציונות עומדת על שני עקרונות בסיס. ראשית היהודים קבוצה של אנשים שיש להם זכות להגדרה עצמית. הם מגדירים עצמם כעם ויש לעם היהודי זכות למדינה משלו בארץ אבותיו. הזכות היסודית הזאת של העם היהודי למדינה משלו בארץ ישראל היא עקרון בסיס אחד של הציונות. העקרון השני הוא הדרישה למדינה דמוקרטית השומרת על זכויות הבסיס של הפרט והאזרח והמבטיחה שוויון בפני החוק והשואפת לשוויון הזדמנויות לכל (ללא הבדל דת, גזע, מגדר וכו). קיום מדינה דמוקרטית פירושו בין השאר, ובהקשר הספציפי הזה, שקיימת פרוצדורה הוגנת שפותרת בעיות של התנגשויות בין זכויות בסיס שונות.

אם נסכם במשפט אחד את ההגדרה הזו ניתן לאמר שהציונות היא מדינה יהודית-דמוקרטית בארץ ישראל.

גישה מערכתית התפתחותית

יזם: נרי

מדינת ישראל הוקמה במאה ה20 מתוך פעילות בעיקרה של קבוצת יהודים שהתאגדו תחת השם ציונים. במאות ה17 וה18 התפתחה באירופה ובאמריקה תנועה לאומית שהצליחה להפוך את הסדר המדיני ולהקים מדינות להם בהם הריבון הוא העם והתפתח מושג האזרח המודרני. יהודים, שלהם הסטוריה זהותית ארוכה, השתלבו הושפעו והשפיעו על תנועה האוניברסלית וכך התפתח גם בין יהודים זרם הקורא להקים מדינה ליהודים ולהיות ככל העמים. ב1947 לאחר פעילות ארוכה שכללה נסיונות השתלבות בפלסטינה וקונפליקטים עם הערבים שישבו בטריטוריה התקבלה הצעה לחלוקה של האו"ם וב1948 לאחר קופליקט אלים הוקמה מדינה בשם ישראל על שבהכרזת כינתה עצמה "דמוקרטית ויהודית". כיום לאחר עשרות שנים של קיום מדינת ישראל היא מדינה המוכרת בין העמים מבוססת כלכלית ובטחונית אך עם קונפליקט מתמשך עם העולם הערבי וערבים שישבו בטריטוריה של פלסטין. בנוסף יש קונפליקט מתמשך עם העולם היהודי כאשר הציונים טוענים לזהות בין יהדות לציונות (ציוני טוב עולה ותורם למדינת היהודים) בעוד שיהודים רבים חיים ומפתחים תרבות יהודית לא ציונית בארצות אחרות. כיום לאחר הקמת המדינה וביסוסה הציונות היא העיסוק של אזרחי ישראל בעתידם בכוונה לפתח ולבסס את מדינת ישראל כטובה לאזרחיה ולסביבה בה היא מתקיימת.

ריכוז הרוח

יזם: ארנון שומר

הציונות היא תנועה ליצירת התעוררות רוחנית והחזרת ערכי המוסר לחיים היומיומיים. היא מדברת על לעשות זאת באמצעות קיבוץ גלויות של יהודים בישראל, שיחיו בשלום וכבוד הדדי בינם וביחד עם שכניהם, מתוך ערכים נאורים ונעלים וחיבור לרוח. ציון הגאוגרפית, ארץ ישראל היא שער אנרגטי חזק. לא סתם התקבצו כאן כל הדתות המונותיאיסטיות וקבעו שירושלים היא העיר הקדושה. הציונות לכאורה התחילה כתנועה לאומית ופתרון ל"בעיית" העם היהודי, אך למעשה זו תנועה להתעררות רוחנית, קריאה לכל היהודים, ובהמשך גם לכל בני באדם לפעול למען אחדות, לפעול מתוך אהבה, מתוך חיפוש אחר אלוהים הפנימי שקיים בכל אחד מאיתנו. המדינה אינה המטרה, היא רק כלי, וכאשר נגיע לאחדות הזו היא תפסיק לשרת אותנו, למעשה ייתכן כי כבר היום היא לא משרתת אותנו בצורתה המפולגת הנוכחית. עלינו להתחיל לייסד מדינה לכל התושבים החיים, בשיתוף עם העמים השכנים, ובתוך כך לחזק ולשמר את התרבות והמסורת היהודית כקהילות אשר יש להן מכנה משותף מאחד.

לציונות אין עוד משמעות

יוזם: יוסי

הציונות היא תנועה שפעלה להקמת מדינה לעם היהודי. מרגע שהוקמה, אין רלוונטיות לתנועה הציונית, ועל אזרחי המדינה לקבוע את המדינה הרצויה להם, על פי רצונם באופן דמוקרטי.

ניהול מחלוקות והסכמות

כאשר יש מחלוקות, עלינו לעודד ביטוי של המחלוקת וליבון שלה, עד להגעה להבנה טובה של סיבות המחלוקת. יש לוודא כי דעת כל מי שרוצה להביע את דעתו תשמע, במיוחד דעתם של אלה המושפעים ביותר מתוצאותיהן של ההחלטות האפשריות. ראוי להפריד בין חלקיה המעשיים לבין חלקיה האידאולוגיים/עקרוניים של המחלוקת משום שבמקרים רבים ניתן להגיע להסכמה מעשית מועילה מבלי להסכים על העקרונות. כמו כן יש להבחין בין מחלוקות בהן יש הסכמה רחבה על הערכים החשובים ועל הגדרתם המעשית וויכוח מהי הדרך הטובה ביותר להשיג אותם לבין מחלוקות בהן האפשרויות השונות מבטאות היררכייה אחרת של ערכים.

קיים טווח רחב של שיטות ומנגנונים להשגת הסכמה חברתית ו/או הגעה להכרעה במקרה של מחלוקת. אף מנגנון אינו אידאלי ויש לבחון ולהסכים מה היא השיטה הראויה בכל מקרה לגופו לפי קריטריונים כמו חשיבות הנושא, משמעות ההחלטה, עד כמה היא עלולה לפגוע באוטונומיה של הפרטים המחוייבים על ידה, עד כמה ההחלטה ניתנת לבדיקה אמפירית ולתיקון, הזמן העומד לרשותנו והניסיון שהצטבר מהעבר בניסיונות ליישוב המחלוקת (גם בחירה בשיטה עלולה לעורר מחלוקת וכאן יש אולי לקבוע מנגנון החלטה מוסכם לבחירת השיטה כדי שלא להיגרר לרגרסיה אינסופית) למשל:

  1. נסיון להגיע לקונצנזוס או לפחות ל"יישור קו יצירתי" (מצב בו אין מתנגדים חריפים וכולם "מוכנים לחיות" עם ההצעה)
  2. הסמכת אדם או תת-קבוצה קטנה ("וועדה") לקבל החלטה. תת הקבוצה יכולה לשקף ייצוגיות (מסוגים שונים) ו/או מקצועיות
  3. הצבעת רוב על הצעות החלטה מתחרות (שגובשו קודם לכן על ידי קבוצות שייתכן שגם הרכבן ותהליך ההחלטה שלהן נקבעו כדי להקטין אנטגוניזם וכוחניות)
  4. מכרז מתפתח רב-סבבי בו הצעות ההחלטה מדורגות על ידי הקבוצה ומשופרות על ידי מציעיהן עד למיצוי מרחב ההסכמה או מיצוי הזמן שהוחלט להשקיע בנושא.

הצהרת הפעולה החברתית-כלכלית של אזרחי מדינת ישראל

חקירת מקורות מימון של ארגונים חברתיים

מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, השייכת לאזרחי ישראל. היא נועדה להוות בית לעם היהודי, ולכן ישנם חוקים שינתנו עדיפות לשימור הרוב היהודי. יחד עם זאת ישמרו כל הזכויות והחובות המלאות של המיעוטים, כפי שנקבע בהצהרת בלפור ובצ'רטר של ליגת האומות. החברה והמדינה תשאף לשיוויון מלא בין כל האזרחים. תוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, ואליה יוכלו לחזור תושבים פלסטינים שברחו במלחמת העצמאות. כך יוקמו שתי מדינות גם לעם הפלסטיני וגם לעם היהודי, על פי רוח הדברים של עצרת האומות המאוחדות מכ"ט בנובמבר.

אירגונים אזרחיים נועדו לקדם מטרות שונות שבהם האזרחים במדינת ישראלים מאמינים. לכן אך ורק לתושבי מדינת ישראל יש זכות לגיטימית להשקיע בארגונים האזרחים במדינת ישראל. כל כסף שמגיע ממקורות חוץ, ואינו תואם את רצון האזרחים, למעשה מנסה להשפיע על המדינה בניגוד לרצון האזרחים. כל אזרח ישראל רשאי לממן ארגון אזרחי, על פי ראות עניו, ועל פי החוקים המגבילים מתן תרומות. הכסף לתרומות חייב להגיע מהמחזור הכספי של האזרחים ולא מתרומות שהם מקבלים, כדי למנוע העברת כספים של מקורות חוץ, או בעלי הון מקומיים.

במידה ומגיעים כספים מחו"ל לארגונים אזרחיים בישראל, יש לברר ולוודא את מקורות המימון ולראות כי מקורות המימון הללו אינם מיועדים לחתור תחת האינטרסים של הציבור במדינת ישראל. אירגונים המבקשים להעביר כספים למדינת ישראל, יעברו בדיקה על ידי וועדה דליברטיבית-מידגמית-מייצגת, שתאשר את קבלת התרומות. לפני הוועד יוכלו לבוא ולטעון הארגונים האזרחיים המבקשים את התרומה. הוועדה תאשר את התרומות בתדירות סבירה, שלא תעלה על שנה אחת.

אין להפלות בין ארגונים. כל הארגונים, ללא קשר לדעותיהם צריכים לעבור בדיקה. אפליה ובדיקה רק של צד אחד של המפה, הינה הפרה בוטה של עקרונות השיוויון וחופש הביטוי.

ח"כ כנסת או חבר ממשל, או גורם ממשלתי שיפעל בניגוד לעקרון השיוויון בחופש הביטוי, בהתאם לשיקלול של עקרונות היסוד של מדינת ישראל, יודח מתפקידו אם ימצא שחרג מהוראה זאת, על ידי בג"צ. החלטת בג"צ תאושר על ידי וועדה דליברטיבית-יצוגית-אקראית, שתוקם לצורך כך.

אין מקום לוועדה לאשרור החלטות בג"ץ. בג"ץ הינו גוף עליון לנושא קיום החוק בישראל. החלטת בג"ץ צריך לקיים - נקודה. לכן יש להוריד את המשפט האחרון. (רון)

התנהגות מול הצבא

האזרחים במדינת ישראל יחתרו לחיזוק הדמוקרטיה במדינת ישראל על ידי שיפור התרבות הדמוקרטית במדינת ישראל. האזרחים יפתחו יכולת להגביר את הריבונות שלהם על הממשלה.

האזרחים ישאפו לפתור את כל המחלוקות שלהם בדרכים דמוקרטיות, לפי דרך ארץ ודרך הישר.

האזרחים לא יפריעו לצבא במילוי תפקידו באופן ישיר, אלא באמצעות מנגנונים דמוקרטיים העומדים לרשותם. רק במקרים בהם ישנה פקודה בלתי חוקית בעליל, יכול אזרח לפעול ישירות נגד הצבא, ויקח בחשבון שחרותו עלולה להשלל בידי מערכת המשפט.

אזרחים לא יפנו לגורמי חוץ כדי להשפיע על המתנהל בתוך המדינה. כל המחלוקות יפתרו בצורה דמוקרטיה, לאור בניה ושיפור מתמיד של הדמוקרטיה של מדינת ישראל.

אין מקום למשפט האחרון היות ואזרח המדינה הוא אדם חופשי היכול לפנות, להתקשר, לקבל עזרה, סיוע ויעוץ מכל גוף חוקי הן בישראל והן בעולם. (רון)

הצעות להגדרות

ערבות הדדית

ערבות הדדית היא לב האמנה החברתית, באשר היא מבטיחה שכולנו, תהינה דעותינו אשר תהינה, נשאף יחדיו לעתיד טוב יותר עבור כולנו.

נשתף פעולה היכן שרק נוכל. נסכים להתוכח באופן תרבותי (כמצוין לעיל) במקומות בהם אין הסכמה. סביר להניח שבסכומו של יום תגברנה ההסכמות על המחלוקות.

אחדות

אחדות במובן אחדות דעה אינה מטרה שיש לשאוף אליה. אחדות דעים אינה מניחה מקום לבקורת. ללא בקורת אין סיכוי להשתפר, אפילו לא לדרוך במקום. אחדות ניתן לנצל בקלות כדי להרע. אחדות אינה דמוקרטית. אחדות משמשת לסמן כי המערכת כולה המרכיבה את כל הקולות בה היא בעל מסגרת אחת ויש ערך גדול במסגרת זו.

ייחוד

ייחוד במובן ייחוד דעה תכונה טובה של חופש פוליטי. ללא חירות אין סיכוי להשתפר, ייחוד ניתן לנצל בקלות כדי להרע. ייחוד אינה דמוקרטית.

בגידה

גרסא 1:בוגד הוא מי שמוציא את עצמו מכלל הציבור או פועל להוצאת אחרים, וכופר בעיקר הערבות ההדדית. וחכמים אומרים, הרי הוא רשע.

ביקורת: ההגדרה כללית מדי, לא כל מתבודד או פלגן הוא בוגד. עוז פ
מי הדובר/ת? ד"ר אוֹרי אמיתי - http://amitay.haifa.ac.il 20:16, 11 בינואר 2011 (UTC)


גרסא 2: בוגד הוא מי שמפר את הברית וגם פועל נגדה תוך כדי שהוא נהנה ממנה.

הצעה של ירון

להגדרת בגידה: היא מוגדרת כבר בחוק. מאיר טוביאנסקי הוצא להורג בגללה, ואז התברר שהייתה שם טעות. כלומר - זו הגדרה מספיק רחבה שניתן יהיה אפילו לטעות במסגרתה. אם כך היא נראית לי מספיקה בהחלט. לפיכך אני מציע את הנוסח הבא: בוגד יחשב מי שהורשע כבוגד בבית משפט, וכל מי שמפנה קריאת "בוגד" למי שלא הורשע בעברה זו בבית משפט יחשב כמוציא דיבה.

יהדות ישׂראלית

יוזמת יהדות ישׂראלית מבקשת לפתוח דיון ציבורי על הדרכים בהן ניתן לישב את הלכות היהדות ומנהגיה עם דרך-ארץ-ישׂראל.