דמוקרטיה ישירה

מתוך כל1
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דמוקרטיה ישירה היא כל סוג של שיטת שלטון בה לכלל האזרחים יש יכולת להשתתף בקבלת החלטות באופן ישיר. זאת בניגוד לדמוקרטיה נציגית, בה האזרחים בוחרים נציגים, והנציגים הם המשתתפים בקבלת ההחלטות.

יש דרכים רבות לקיים דמוקרטיה ישירה. הדמוקרטיה הישירה המלאה ביותר, התקיימה באתונה, בה האזרחים השתתפו בממשל (במועצה), בגוף המחוקק (האסיפה הכללית) ובמערכת המשפט. האתונאים השתתפו בשתי רמות ממשל. ברמת הפוליס כולה, וברמת השבטית (הדמה). בשוויץ קיימת דמוקרטיה מעורבת, בה רוב תהליכי החקיקה והממשל נעשים על ידי נבחרים, אך לציבור קיימת האפשרות להתערב בתהליכי החקיקה, כמו גם גם ליזום חקיקה. לשוויצרים קיימות שלוש רמות ממשל: הרמה הקהילתית (כ-2000 חברים בממוצע), הרמה של הקנטון (כ-230,000 חברים) והרמה הפדרלית (כ-8 מיליון אזרחים). בארה"ב קיימת דמוקרטיה מעורבת ברמת המדינה, בכ-27 מדינות. בארה"ב אין חקיקה ברמה נמוכה, ורמת הדיון בארה"ב היא נמוכה יותר. באיסלנד, האזרחים כתבו בעצמם את החוקה, והצביעו עליה באופן ישיר, אך הממשל אינו דמוקרטי ישיר.

דמוקרטיה ישירה מבוססת על תפיסת עולם, שאומרת כי לכל אזרחי המדינה צריכה להיות השפעה שווה על המדינה. סביב הנחה זאת מפותחות שיטות משטר השואפות ליצירת שיוויון ביכולת ההשפעה של כל האזרחים במדינה או בארגון. כדי להשיג שיווין בהשפעה, פותחו מספר שיטות של דמוקרטיה ישירה. בדמוקרטיה ישירה מוחלטת לכל אזרח יש סמכות להעלות חוקים להצבעה ולהצביע על קבלת חוקים חדשים, קבלת החלטות ביצועיות, מינוי והדחה של נבחרי ציבור ושיפוט. ישנן גם שיטות ביניים בהן הנציגים מנהלים בשגרה את המדינה, ולאזרחים ניתנת אפשרות להתערב ולהחליף את הנציגים כאשר האזרחים אינם שבעי רצון מהדרך בה הנציגים מייצגים אותם שיטות אלו מיושמות במפר מדינות בארצות הברית ובשוויץ.

צורת משטר זו עומדת בניגוד לדמוקרטיה נציגותית, בה לציבור יש זכות רק לבחור נציגים שישלטו בשמו.

דמוקרטיה ישירה היא גם תפיסת עולם או אמונה בכך שניתן לפתור בעיות פוליטיות בצורה טובה יותר באמצעות מערכות מתאימות לדיון והצבעה ציבוריים יחסית לשלטון של דמוקרטיה נציגותית.

היסטוריה

הדמוקרטיה הישירה המפורסמת ביותר היא האתונאית, שם מועצת כל אזרחי הפוליס היוותה את הגוף העליון. הדמוקרטיה האתונאית הייתה הדמוקרטיה המפותחת ביותר בעולם היווני העתיק ועם עלייתה כאימפריה היא השתמשה בכוחה כדי לכפות שלטון דמוקרטי על פולייס אחרות שבאו תחת שליטתה. בשוויץ יש כ- 150 שנים דמוקרטיה מעורבת ובחלק ממדינות ארה"ב יש כבר 100 שנים דמוקרטיה מעורבת (דמוקרטית נציגים המעורבת עם דמוקרטיה ישירה). בשנת 2012, פינלנד חוקקה חוק שמאפשר לאזרחים להצביע ישירות על חוקים באמצעות האינטרנט.

ראו גם מידע באקונומיסט על התפתחות הדמוקטיה הישירה.

מאפייני דמוקרטיה ישירה

בדמוקרטיה ישירה לאזרחים יש מספר סמכויות:

  • העלאת הצעות חוק להצבעה (בדומה לפרלמנט)
  • העלאת הצעות לפעולה להצבעה (בדומה לממשלה)
  • הצבעה עבור חוקים והצעות פעולה – חוק או הצעת פעולה אשר זוכים לרוב הקולות, מתקבלים, בדיוק כפי שקורה כאשר הכנסת מחוקקת חוק, או הממשלה מצביעה עבור תוכנית פעולה.
  • מינוי והדחה של נבחרי ציבור
  • ביטול חוקים של הפרלמנט או פעולות של הממשלה

בדמוקרטיה ישירה מלאה כל אזרח יכול להביא כל הצעה מההצעות הנ"ל להצבעה ע"י כלל האזרחים. בד"כ, כדי לאפשר מצב שבו רק הצעות ראויות, מוכנות, ושיש בהן עניין ציבורי, יגיעו להצבעה, יש צורך במכסה כלשהי של אזרחים שיתמכו בהצבעה (כמו אחוז חסימה).

אמצעי תקשורת (עיתונים, טלויזיה, וגם אינטרנט) מהווים כלי חשוב לגיבוש ופרסום של הצעות שונות. הצעות שנראות מעניינות מגיעות לאמצעי התקשורת, ומנהל עליהם דיון ציבורי. פעמים רבות, במהלך הדיון הציבורי, עולות הצעות מנוגדות להצעה המקורית, או דומות לה, בתוספת שינויים כלשהם. לאחר שמכסה הראשונית מתמלאת, ההצעה מגיעה להצבעה – כל בעלי זכות הבחירה מצביעים על ההצעה. הצעה שמתקבלת עוברת לשלב הביצוע: חוק חדש נכתב בספר החוקים ומועבר לרשויות האכיפה; החלטות ביצועיות מועברות לעובדי המדינה המופקדים על ביצוען.

שיטות לדמוקרטיה ישירה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שיטות לדמוקרטיה ישירה

כשם שלדמוקרטיה נציגותית יש שיטות רבות (הדמוקרטיה הישראלית השונה מהדמוקרטיה האמריקאית, לדוגמה), כך גם קיים מגוון של שיטות בדמוקרטיה הישירה.

בערך המורחב מתוארות שיטות שונות, החל מדמוקרטיה מעורבת, שמאפשרת לאזרחים לחוקק חוקים לצד הפרלמנט והממשלה, ועד דמוקרטיה ישירה מלאה, שבה אין בכלל נציגים.

הדרך להפוך מדמוקרטיה נציגותית לדמוקרטיה ישירה

ערך מורחב

מערכות טכנולוגיות לקידום דמוקרטיה ישירה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אמצעים טכנולוגיים לדמוקרטיה ישירה

יש מספר גדל והולך של טכנולוגיות קיימות או עתידיות שאמורות לאפשר לקהילות שונות לקדם או להתנסות בהיבטים שונים של דמוקרטיה ישירה. ההיבטים כוללים בעיקר 2 מרכיבים מרכזיים - דיון משותף או רב שיח, והצבעה.

המערכות הקיימת המפורסמת ביותר המאפשרת (מבחינה תאורטית לפחות) דבר כזה כבר היום הן מערכות המבוססות טכנולוגיית הויקי שמאפשר לקהילה לבצע דיון וקבל החלטות, כאשר המערכת המפורסמת מבינהן היא המדיה-ויקי שתומכת ביישום הפופלארי ויקיפידה.

עם זאת מערכות ויקי בדרך כלל אינן מיועדות במפורש או מחייבות יישום של דמוקרטיה ישירה, והן אינן בהכרח כלי איכותי לדמוקרטיה ישירה המונית.

חסורנות של משטר הנציגים מול הדמוקרטיה הישירה

  • נטייה לשחיתות. הריכוז של הכוח הינו חלק מובנה בממשלה ייצוגית ודבר זה מאפשר קיומה של שחיתות. במיוחד הדבר רלבנטי להשפעות של בעלי הון ותאגידים גדולים על החלטות של הכנסת והממשלה. חלק גדול מההחלטות שמקבלות בכנסת ובממשלה לא מתקבלות בגלל שכך רוצה הציבור או לפי דעתם של מומחים אלא כדי לשרת אינרטסים של קבוצות המפעילות לובי פוליטי. בדמוקרטיה ישירה, האפשרות לשחיתות קטנה, שכן יש לנסות ולשחד קבוצה גדולה בהרבה של אנשים.
  • התנגשות אינטרסים. האינטרסים של הנציגים הנבחרים לא בהכרח חופפים לאינטרסים של האזרחים הבוחרים. דוגמה לכך היא שלעתים קרובות נוצר מצב בו הנציגים קובעים את משכורתם שלהם. האינטרס שלהם הוא שהשכר שלהם יהיה גבוה, בעוד שניתן לטעון כי האינטרס של הציבור הוא לשכר "מייצג", כלומר שכר ממוצע או שכיח של האזרחים במדינה שאותו הם מייצגים. התוצאה הטיפוסית של דמוקרטיה נציגותית הוא ששכר הנציגים הינו גבוה בהרבה מממוצע זה.
  • אי התאמה בייצוג. פרטים הנבחרים לכהונה בדמוקרטיה נציגותית נוטים שלא לייצג מבחינה דמוגרפית את קהל הבוחרים שלהם. הם נוטים להיות עשירים יותר, משכילים יותר, יש יצוג יתר לזכרים, וייצוג יתר לקבוצה שמהווה רוב בהבטים כמו בגזע, קבוצה אתנית, או דת (בהשוואה למדגם אקראי באוכלוסייה). הם נוטים גם לבוא מרקע מקצועי מסוים כמו עורכי דין. בחברה המורכבת משכבות, בחירות על פי מחוזות עשויים להקטין, אבל לא לבטל, הטיות כאלה. דמוקרטיה ישירה תייצג את האנשים באופן מובנה, בהנחה שכולם יכולים להצביע.
  • מפלגות פוליטיות. יש הטוענים כי ההתגבשות של מפלגות פוליטיות, הוא "רע הכרחי" בדמוקרטיה נציגותית, שבה לרוב יש צורך במשאבים משותפים כדי להצליח להבחר. עם זאת, מפלגות כאלה פרושן שהנציגים צריכים לבצע פשרות בין הערכים שלהם לבין אלו של קהל הבוחרים, כדי להתאים את עצמם למצע המפלגה. לפעמים, יש צורך בפשרות קטנות, בזמנים אחרים, הצורך בפשרות גדולות יגרום לכך שהנציגים יפרשו או יחליפו מפלגה.
  • מעברי ממשלות. השינוי בין מפלגה שלטת אחת לאחרת, ובמידה פחותה יותר מנציג אחד למשהנו, יכולה לגרום לאי סדר משמועתי בממשלה ולשינויים בחוקים. לדוגמה, מזכירת המדינה של ארצות הברית (שהייתה בזמנו היועצת לביטחון לאומי), קודוליסה רייס, טענה כי תקופת המעבר מממשל קלינטון לממשל בוש הייתה הגורם העיקרי לכך שארצות הברית לא הייתה מסוגלת למנוע את הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001. ממשל בוש נכנס לתפקידו 8 חודשים לפני המתקפה.
  • עלות הבחירות. יש הוצאה של משאבים רבים על קיום הבחירות שניתן היה להפנות אותם למקומות אחרים. בנוסף לכך, יש הרגשה כי הצורך לגייס תרומות לבחירות פוגע באופן חמור בנייטרליות של הנציגים, שמחויבים לתורמים הגדולים, וגומלים להם, לכל הפחות, על ידי גישה לבכירים בממשל.
  • כשרון להבחר בחירת המנהיגים בדמוקרטיה נציגותית אינה מתגמלת בהכרח את האנשים שיש להם את החזון הטוב ביותר, או את האנשים שיכולים להניג בצורה הטובה ביותר את העם, אלא אלא שיכולים להרשים את העם באישיותם, ואלה שיכולים לגייס תמיכה מצד בעלי הון וחברי מפלגה. בדמוקרטיה ישירה היכולת הזאת פחות רלבנטית , ויש חשיבות גדולה יותר לכושר ההנהגה.
  • רדיפת כוח האנשים שבוחרים לרוץ לכנסת או לממשל בשלטון נציגים מונעים על ידי רצון להטיב עם העם, או על ידי רדיפת כוח, כבוד או ממון אישית. בדמוקרטיה ישירה דבר זה קטן.

טיעונים נגד דמוקרטיה ישירה

התנגדות יסודית לדמוקרטיה הישירה היא כי הציבור בדרך כלל נותן תשומת לב שטחית לנושאים פוליטיים, ולכן הוא חשוף לטיעונים כריזמתיים או לדמגוגיה, לא רק בעת הבחירות.

התנגדות נוספת לדמוקרטיה ישירה היא על רקע יעילות ויישימות. החלטה על כל או רוב הנושאים שיש להם חשיבות ציבורית על ידי משאל עם הינה איטית ויקרה (במיוחד בקהילות גדולות), ויכולה להביא לאפטיה ציבורית ולעייפות מהצבעות. תומכים מודרניים של דמוקרטיה ישירה מציעים לרוב דמוקרטיה ישירה אלקטרונית (e-democracy שכוללת טכנולגיות ויקי, טלוויזיה ופורומי אינטרנט) כדי להתמודד עם בעיות אלה.

טענה דומה היא כי תהליך קבלת ההחלטות דורש זמן רב: כדי לשמוע דעות שונות של אנשי מקצוע בתחום הנתון ושל אחרים, כדי לבדוק את ההחלטה על כל צדדיה ועוד. ללא תהליך הזה, עלולים להחקק חוקים חפוזים ולא ראויים, שלא תואמים את ערכי הדמוקרטיה. לרוב הציבור אין את הזמן הנדרש כדי להשתתף בתהליך, ברמת כל העם.

התנגדות נוספת היא כי נושאי מדיניות הינם כה מסובכים עד כי רוב מוחלט של הבוחרים אינו מבין אותם, כפי שהנציגים מבינים.

התנגדות נוספת היא כי אין אפשרות לדון בנושאים רגישים או מסווגים מבחינה ביטחונית בפני כל הציבור כי ייתכן ואלמנטים בו ישאפו להשתמש בנגישות המידע הרבה לצורך הפלת המשטר או סיוע לאויביה מבחוץ. על כן עדיף כי רק קומץ נבחר יעסוק בנושאים רגישים אלו כי ניתן לפקח עליהם ביתר קלות. מצד שני, ניתן בדמוקרטיה ישירה לקבל החלטות שישאירו נושאים רגישים כאלו להחלטה בידי חבר של מומחים (בתנאי שמומחים אלו כפופים למנגנון הדמוקרטיה הישירה, כשם שהם כפופים בדמוקרטיה היצוגית בפני הממשלה).

עוד טוענים המתנגדים לשיטת הדמוקרטיה הישירה כי אי קיומו של מנגנון שולט יוביל בהכרח לכאוס במדינה שכן אין גוף שיוכל לכפות את החלטותיו על הציבור. מנגד, דמורטיה ישירה אינה פוסלת בהכרח קיומם של בתי משפט, משטרה, ובתי כלא, או שיטות אחרות של ארגון החברה בסדר מסוים כמו הנדסה חברתית, לחץ חברתי או תרבות.

יורם גת: אי היכולת של אזרח להשפיע במשאלי עם


מקורות המבקרים את הדמוקרטיה הישירה

ספרים

בלוגים וטוקבקים

טעויות נפוצות על דמוקרטיה ישירה

משאל עם הוא צורה של דמוקרטיה ישירה - משאל עם הוא שאלה שאותה מפנה הפרלמנט או הממשלה לכלל הבוחרים במדינה. במידה ותוצאות ההצבעה בקרב האזרחים הן הקובעות (ולא ההצבעה בפרלמנט או בממשלה), משאל העם נקרא "משאל עם קובע". לעיתים השלטון בוחר רק לבדוק את עמדות העם באמצעות משאל עם, שאין לו תוקף מחייב. במקרה כזה, משאל העם נקרא "משאל עם מייעץ".

משאל עם אינו מהווה חלק מדמוקרטיה ישירה, כיוון שלעם אין אפשרות לקבוע את נושא ההצבעה ואת המועד שבו יחליט השלטון לקיים את המשאל. כמו כן, לעם אין שליטה על ניסוח השאלה, שיכול להשפיע על תוצאות המשאל.

שיטת ההגרלה שהייתה נהוגה באתונה היא חלק מהדמוקרטיה הישירה - בתקופות מסויימות באתונה היה נהוג למנות חלק מהפקידים הבחירים והשופטים בפוליס באמצעות הגרלה. בהגרלה היו משתתפים כל האזרחים, בין אם הם רצו בכך, ובין אם לא.

אין קשר בין מינוי בעלי תפקידים בהגרלה לבין דמוקרטיה ישירה. מינוי בהגרלה לא מעניק לציבור את היכולת להעלות כל נושא ולהצביע עליו. מינוי בהגרלה הוא בסה"כ צורה אחרת של שלטון נציגים. מעבר לכך, מינוי בהגרלה יכול להעשות בכל חברה, ללא קשר לצורת הלשטון:

  • דמוקרטיה נציגותית: גם במדינת ישראל יכול להיות מינוי של שופטים באמצעות הגרלה, או קביעת רשימת המתמודדים של כל מפלגה מתוך חברי המפלגה בהגרלה.
  • דיקטטורה: למרות שקשה לדמיין דיקטטורה שבה הדיקטטור נבחר באמצעות הגרלה, הדבר יכול להתקיים. מקרה קרוב לכך יש בטיבט, שם נבחר יורשו של הדלאי למה מבין כל הילדים, באמצעות מבחן מסויים.


ספרים ומאמרים בנושא דמוקרטיה ישירה

  • Kris W. Kobach, "The Referendum: Direct Democracy in Switzerland", Athenaeum Press, 1993

ראו גם

קישורים חיצוניים