במסמך זה נתייחס לחוקים והחלטות ביצוע בכפיפה אחת. אין זה מקרי שכן חוקים והחלטות ביצוע הם תחומי שלטון שאין קו אדום העובר בינייהן והם הופרדו בדמוקרטיית הנציגים לצורכי איזון הכוח וצמצום השחיתות. בדמוקרטייה ישירה חוזרים שני תחומים אלו לדור בכפיפה אחת. הציבור בדמוקרטיה ישירה מהווה הן את הרמה הגבוהה של הרשות המבצעת והן את הרמה הגבוהה של הרשות המחוקקת.
על מנת לודא כי החלטות הציבור אינן סותרות את חוקי היסוד או האחת את השניה, בדמוקרטיה ישירה ישמר בית המשפט העליון כרשות המאזנת את הציבור ובעלת זכות וטו על החלטות הציבור במידה וסתירה כזו מתגלית. בית המשפט העליון חסר יכולת ביצוע וחקיקה ולכן כוחו מוגבל.
בסיס השיטה
דמוקרטיה ישירה מבוססת על מערכת דיון, הצבעה וקבלת החלטות אשר כל הציבור לוקח בה חלק. באמצעות מערכת זו הציבור יכול לחוקק חוקים ולקבל החלטות. מערכת זו נקראת מערכת שלטון הציבור והיא הריבון העליון במדינה. מתחתיה נמצאות כל רשויות הביצוע במדינה. דמוקרטייה ישירה אינה אנארכיה ושלטון החוק בה נשמר. המשטרה ושאר גורמי אכיפת החוק, כמו בעבר, אחראיים על אכיפת החוק.
דיון ציבורי וקבלת החלטות
בתחילת התהליך יכול כל אזרח להציע הצעת החלטה. אם מספיק אזרחים תומכים ברעיון, אזי הוא מועלה לדיון ציבורי. כל האזרחים יכולים להשתתף בדיון, אשר מתבצע בערוצי המידע והתקשורת העומדים לרשותם. בדיון זה משתתפים גם מומחים המביעים את דעתם. בסיום התהליך כל האזרחים יכולים להצביע בעד או נגד ההצעה. במידה וההצעה מתקבלת היא עוברת לשלב הביצוע. החלטה על חוק נכתבת בספר החוקים ומועברת לרשויות האכיפה והחלטות ביצועיות מועברות לעובדי המדינה המופקדים על ביצוען.
דמוקרטיה ישירה יכולה להיות שיטת שלטון מדורגת, המתפקדת גם ברמות שאינן לאומיות. הצעות מקומיות שאין בהן ענין לאומי ידונו ויתקבלו או ידחו ברמה המקומית. כל רמה קובעת את מסגרת הסמכויות של הרמות הנמצאות מתחתיה.
פירוט השיטה
ראש המערכת יושב כלל הציבור. ממקום זה הוא רשאי לשנות כל החלטה שהתקבלה בדרגים הנמוכים יותר וכמו כן למנות ולפטר כל עובד ציבור בכל תפקיד. החלטות הביצוע והחקיקה החשובות ביותר מובאות להכרעה בפני מערכת שלטון הציבור.
כל פרטי המודלים שיוצגו במסמך זה הינם אוסף רעיונות אשר נועדו להתניע את חזון הדמוקרטיה הישירה. אי לכך כל הפרטים הללו הם גמישים וניתנים לשינוי על ידי כלל הציבור כל עוד נשמר עיקרון ריבונותו. עיקרון ריבונות ציבור יגרום עם הזמן לשיפורים ושינויים מבניים במודלים שהצגנו. שינויים אלו יתחוללו בקצב מהיר יותר מכל שיטה שילטונית המוכרת כיום ושינויים אלו הם אשר יאפשרו לדמוקרטיה הישירה להתמודד עם אתגרי השלטון טוב יותר מכל שיטה הנהוגה כיום.
מודל השארת הרשויות והכפפתן לרצון הציבור מודל זה למימוש דמוקרטיה ישירה דורש שינוים מינימלים אך מרחיקי לכת במשמעותם במשטרי הנציגים הקימים. יתרונו הוא בפשטותו, קלות מימושו וקרבתו לשיטת השלטון הקיימת. בכך מאפשר מודל זה מעבר קל לדמוקרטיה ישירה, הן בהסברה והן במימוש.
במודל זה נכפיף את הרשות המבצעת והמחוקקת לציבור ונעגן הכפפה זו בחוק יסוד ריבונות הציבור אשר אינו ניתן לשינוי על ידי הרשות המחוקקת. רשויות אלו ימשיכו בתפקידיהם הרגילים ובחירות אליהם ימשיכו להתקים. על פי חוק יסוד ריבונות הציבור, כל החלטה או חוק המתקבלים על ידי הציבור יחייבו את שאר הרשויות ולא ניתנים לביטול או שינוי על ידם. בית המשפט העליון ורשויות אכיפת החוק ידאגו גם לאכיפת חוק יסוד ריבונות הציבור. כאמור, בית המשפט העליון משמש במודל זה כגורם המאזן את הציבור ויכול להטיל וטו רק על החלטות הנוגדות חוקי יסוד.
מודל תאורטי לדוגמא
מודל זה מורכב יותר מקודמו ונועד לגרות את הדמיון באפשרויות הרבות הגלומות במימוש דמוקרטיה ישירה.
בכדי לעזור לציבור להחליט בכל הנושאים המדוברים, גם הפרטניים מדי וגם כאלו שאין לאחוז גדול בציבור ענין בהם, קימות ועדות. הללו כפופות לציבור וממלאות את תפקידן על פי חוק. מכיון שועדות מורכבות מבני אדם וגודלן קטן, אזי קיימת בהן סכנת שחיתות. ניתן להתגבר על מיכשול זה על ידי הגדרת מודלים שונים לתפקוד הועדות. לדוגמא, ניתן שהאנשים בועדה יתחלפו מעת לעת. בכל מקרה יש לציבור הזכות למנות ולפטר אנשים באותן ועדות כרצונו. כמו כן הוא יכול להעלות את הנושא לדיון מול קהל גדול יותר או ולהחליט עליו בעצמו.
ועדת החלטה ארצית
תפקיד ועדה זו הוא לבחון רעיונות לחוקים ולהחלטות, לאשר או לפסול אותם. רעיון אחד הוא להשאיר את כנסת ישראל על כנה והיא תתפקד כאותה ועדה. כמובן שכנסת זו תהיה כפופה לרצון הציבור.
ועדות החלטה אזורית
ועדות אלו יתפקדו כמו הועדות הארציות וידונו בהן בחוקים ובהחלטות שענייניהם הוא מקומי בלבד. דוגמאות לכך הן ועדות לעניניי עירייה.
ועדת חוץ וביטחון
בסביבה העויינת בה אנו חיים יש עניינים שטובת כלל הציבור דורשת את שמירתם בסוד. לטיפול בעניינים אלו קיימת ועדת חוץ וביטחון אשר תתנהל בצורה סודית למחצה. ועדה זו תהיה מורכבת מנבחרי ציבור בעלי סיווג ביטחוני. אנשי הועדה יבצעו את רצון הציבור בנושאי חוץ וביטחון על פי המנדט הניתן להם על ידי הציבור. הועדה תהיה רשאית להחליט על טקטיקה של ביצוע המשימה המוטלת עליה ולשמור אותה בסוד.
ועדת ביקורת חוץ וביטחון
ועדה זו תהיה מורכבת מאנשים בעלי סיווג ביטחוני. תפקידה הוא להביא לידיעת הציבור אי סדרים, שחיתות והחלטות לא טובות אשר מתקבלות בועדת החוץ והביטחון בכפוף לכללי הצנזורה. כמו כן יש בכוחה של הועדה לפטר חברים בועדת החוץ והביטחון. הסיבה לקיום ועדה זו היא סודיות החלטות ועדת חוץ וביטחון המונעות פיקוח ציבורי ישיר.
ועדת מצבי חירום
ועדה זו רדומה רוב הזמן. בזמן אסון לאומי או מלחמת פתע, היא תיכנס לפעולה ותיקח את השליטה במדינה מידי העם לזמן מוגבל. תפקידה יהיה לקבל החלטות מהירות ולהחזיר את השליטה לידי הציבור בהקדם האפשרי. בזמן חרום זה הועדה היא הריבון העליון במדינה לרבות הוועדות השונות, אך עדין כפופה לרצון הציבור.
ועדה שיפוטית עליונה
ועדה זו בעלת שני תפקידים. האחד הוא לשמש כתובת לאזרחים פרטיים לעתירות כנגד חוקים או החלטות של כלל המערכת. במידה מסויימת תשמש הועדה כמגינת האזרח מפני דיקטטורה של הרוב ותשתמש בכוחה על מנת ליישב בעיות. תפקידה השני של הועדה הוא לקבל עתירות בנוגע לסתירות הקיימות בין חוקים או החלטות אשר התקבלו וליישב סתירות אלו באמצעים העומדים לרשותה. על מנת לבצע את תפקיד הועדה יעמדו לרשותה משאבים ויכולות אשר אינן נמצאות במערכות אחרות. לדוגמא, יכולה הועדה להעלות תיקון לחוק להצבעה ציבורית או לפסוק פיצויים לאדם פרטי.
בתי המשפט
תפקיד גוף זה הוא לשפוט אזרחים אשר עברו על החוק ולפסוק בתביעות אזרחיות. כמו בתי המשפט הנהוגים כיום, ישפטו השופטים על פי החוק. שלא כמו במערכת המשפט הנהוגה כיום, יכול הציבור למנות ולפטר שופטים.
רשות מבצעת
הרשות המבצעת לא תשתנה רבות מצורתה הנוכחית. ההבדל היחיד הוא שהציבור יכול למנות ולפטר עובדי ציבור כרצונו ולהוריד החלטות לביצוע.
